הורות משותפת – מסע משותף שבא מאהבה
ראיון עם ליאת קרן – פסיכותרפיסטית ילדים
מה הכי חשוב שילד הגדל במודל של הורות משותפת ידע? "מה שבעצם כל ילד, בכל סוג של משפחה, צריך לדעת מגיל אפס – שאוהבים אותו! במודל הורות משותפת ניתן אף להעצים זאת בתודעה של הילד, כי הוריו בחרו להתחבר למען מטרה אחת – להביא ילד לעולם ולגדל אותו יחדיו. להביא אותו מרצון ולחכות לו באהבה".
כך, בראיון עם ליאת קרן, פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מפרטת קרן את העקרונות החשובים להגשמת הורות בריאה במודל זה ומדגישה את החשיבות של תקשורת טובה לצד חשיבות הסכם בין הצדדים, תוך לקיחה בחשבון של שינויים בלתי צפויים. "אחרי הכל, אתם מתחילים מסע משותף ומשמעותי ביותר עבורכם ועבור הילד העתידי שלכם, תכננו אותו היטב ותהנו מהדרך".
הורות, מעצם טבעה ומורכבותה מציבה אתגרים רבים. האם כשמדובר בהורות משותפת יש לצפות לאתגרים נוספים?
"כמובן. דווקא משום שאין מחוייבות של ההורים אחד כלפי השני אלא רק כלפי הילד, חייבות להשאל שאלות משמעותיות, כמו מה יקרה אם אחד מהם ימצא אהבה ויקים משפחה, מה יקרה אם יקבל אחד מהם הזדמנות עסקית בעיר או אפילו מדינה אחרת וכדומה. בנוסף, אם אחד הצדדים הגיע להורות משותפת כי הוא לא מעוניין בקשר מחייב אך לא רוצה לפספס את ההזדמנות להורות, האם הוא מבין שקשר לילד הוא לכל החיים ומחייב הרבה יותר מקשר זוגי?
המאפיין העיקרי של מודל זה מתבטא בכך שהוא מאפשר יותר הכנה. החיבור למען מטרה של הבאת ילד לעולם נעשה מתוך בחירה ולאחר מחשבה רבה. חשוב להגיע להחלטה מושכלת גם בבחירת השותף להורות, מאחר ולאחר שתושג המטרה זה יהיה האדם איתו תהיו שנים ארוכות בקשר בכל הנוגע לילדכם המשותף.
כשמתכננים הורות משותפת, רצוי ששני הפרטנרים יכירו, עד כמה שניתן, האחד את השניה ויערכו לתרחישים שונים, כי המציאות עשויה להשתנות אך המחוייבות שלהם לילד חייבת להשאר יציבה".
האם הורות משותפת מחייבת שוויון בכל (חלוקת הלינה באופן שווה, חלוקה פיננסית…)?
"בהורות משותפת צריכים בני הזוג להסכים על התנאים האופטימליים מבחינתם לגידול משותף של הילד, כשהם לוקחים כמובן בחשבון את המציאות בה הם חיים וטובתו הפיזית והנפשית של הילד. אין מדובר בשיוויון לשמו מאחר וכל זוג יבנה את התכנית המתאימה לו. הדברים שהזכרת, כמו חלוקת לינה שווה או חלוקה פיננסית שווה בשווה עשויים שלא להיות רלוונטיים לחלק מהזוגות ועדיין יהיה ערך להתחברותם, שכן כל צד תורם בהורות המשותפת את חלקו. החשוב הוא לעגן זאת בהסכם כתוב ואם יש צורך – לא להסס להתייעץ עם אנשי מקצוע רלוונטיים, בכדי שהדברים אכן יתממשו כמוסכם, לטובתו של הילד".
האם ההורים צריכים להיות מתואמים בנושאים של הנחלת ערכים והצבת גבולות?
"מאחר ואנו מדברים על בחירה מושכלת, ככל שתסכימו מראש על נושאים מהותיים כמו חינוך וערכים זה יפחית חיכוכים בהמשך וכדאי מאוד שתעגנו גם זאת בהסכם הכתוב. הסכימו על סוגיות מהותיות בהווה וחישבו יחד גם כיצד ניתן להיערך לדברים הלא צפויים בעתיד.
רצוי שתהיו מתואמים ככל הניתן. חשוב לא פחות שתהיה ביניכם תקשורת טובה, התחשבות וכבוד הדדי, כך שאם משהו חשוב במיוחד לאחד מכם בחינוך הילד, השני יכבד זאת.
כבוד הדדי זה אומר גם לכבד את השונה ואם לא מדובר במשהו המסכן את בטחון הילד יש לאפשר להורה השני לחנך את הילד על פי דרכו.
יש יותר מדרך אחת להורות טובה ומאחר והילד יגדל בשני בתים הוא מהר מאוד גם ילמד מה מותר ומה אסור בכל בית. לכל אחד מההורים יש אישיות אחרת וכל אחד מהם מביא לחייו תוכן שונה וחשוב".
ואם כל בית מתנהל קצת אחרת, אין חשש לפגיעה בתחושת השייכות של הילד?
"תחושת שייכות תלויה באופי הסביבה שיוצרים עבורו. גם אם יש לו בית אחד שמהווה בית בסיס ובשני הוא נמצא רק כמה ימים בשבוע – אם בכל אחד מהם יש לו פינה חמה שהיא שלו – הוא ירגיש חשוב ואהוב אצל שני ההורים".
לצד מודל של הורות משותפת, נפוצים היום גם מודלים חדשים נוספים של הורות, אם זה הורות של זוגות חד מיניים ואם זה הורות יחידנית. האם יש חשיבות מיוחדת להורות המבוססת על שני המגדרים?
"ילדים בדרך כלל שואפים לאיזון, לשלם. אבא אחד ואמא אחת – כל אחד מהם מייצג תפיסה שונה. על אף שגם שתי אמהות או שני אבות מייצגים שתי תפיסות עולם, חשוב שבסביבה הקרובה תימצא לילד דמות המהווה מודל לחיקוי מהמין השני.
למשל, אם מדובר בשני אבות, כדאי שייערכו מראש ויתנו מענה לדמות אימהית בחיי הילד – בין אם זו סבתא, דודה או חברה טובה. כך, גם כשמדובר באמהות חד הוריות, מומלץ למצוא לילד דמות גברית לקשר. באופן טבעי, גם אם גדלו בבית של נתינה ואהבה, בן יחפש בדרך כלל מודל חיקוי גברי ובת תחפש את המודל הנשי ואם אין זה בנמצא בבית כדאי להיות מודעים לכך ולמצוא את הדרך לענות על צורך זה".
כשהילד יגדל וייחשף למודל המשפחתי השכיח, כיצד נכון להסביר לו את ייחודו של התא המשפחתי בו הוא גדל?
"בגילאים הצעירים יש לשים דגש בעיקר על הרגש ופחות על הביטוי המילולי. כלומר, אם מחבקים את הילד ומרעיפים עליו חום ואהבה, הוא ירגיש ביטחון ולא ישנה לו אופי התא המשפחתי.
בבוא היום, כשישאל למה אביו ואימו אינם גרים יחדיו, יש לזכור שילדים שואלים מתוך סקרנות ואין בשאלתם אצבע מאשימה. אם שני ההורים מרגישים שלמים עם בחירתם ויודעים שהם מגשימים דבר משמעותי בחייהם, אם יענו בכנות, כך יקבל זאת גם הילד-אבא שלך ואני לא בני זוג ולכן גרים בשני בתים נפרדים, אך שנינו רצינו בך מאוד ובחרנו להביא אותך לעולם ביחד".
ובגיל הנעורים, העובדה שלילד שני בתים עשויה לסייע לו למרוד באחד ההורים ולהטיח בו רגשות אשמה על הדרך בה בחר להביאו לעולם?
"כן, נער יכול לנצל את המבנה המשפחתי שלו לצורך מרד, אך זה נכון לכל מבנה משפחתי. ובכל זאת, אם הילד מרגיש אהוב ויודע ששני ההורים יהיו שם בשבילו גם כשיתעצבן ויטרוק דלתות, הוא ישחרר את זעמו ויחזור.
לשם כך, נדרשת כמובן תקשורת טובה בין ההורים ויעזור אם יגבו אחד את השניה במקרים בהם הילד כועס על אחד מהם".
ולסיום, נחזור אחורה בזמן. עוד לפני שהילד נולד, איזה טיפ את יכולה לתת למציאת פרטנר מתאים למסע המשמעותי ביותר בחיים?
"הטיפ הכי חשוב שלי הוא לחפש את הכימיה בשיח, את התחושה שיש פוטנציאל להידברות, להקשבה ולכבוד הדדי. בפגישות ביניכם שימו לב לדברים כגון: האם הצד השני מקשיב לי, מתייחס למה שאני אומרת, מתעניין בדברים שאני מספרת. איך הוא מגיב לדברים אותם אני מביעה – מתעניין? משתף? מזלזל? האם אתם מסכימים על הדברים החשובים לכם? האם יש נכונות מהצד השני לעגן כל זאת בהסכם? – זהו סימן למחויבות.
חשוב להרגיש טבעיים ונינוחים עם הצד השני. עם זאת, גם אחרי שזיהיתם פוטנציאל להצלחה, אל תמהרו לסגור ביניכם חוזה. תקחו עוד קצת זמן להכיר את האדם, את המשפחה המורחבת ואת החברים הקרובים לו, שכן אלו הם האנשים שימלאו מקום משמעותי בחיי ילדכם המשותף.
בנוסף, תבדקו היטב עם עצמכם ועם הפרטנר הפוטנציאלי נכונות לגמישות, כי יש תוכניות שישתנו עם הזמן. חשוב לברר איך הצד השני מתמודד עם שינויים, כדי שתוכלו בבוא העת לדעת למה לצפות ממנו בהתמודדויות שיהיו על סדר היום. עם ילדים השינוי הוא בלתי נמנע, וזהו שיעור עצום לחיים".
