מחשבות על מודל ההורות המשותפת – ראיון

ראיון עם אלה אמירי ממכון אדלר

  בהתייחס ל "טובת הילד", האם ישנם הבדלים בין ילד הנולד מהורות משותפת ללא זוגיות מול ילד הנולד מבנק הזרע או במסגרת נישואין?  

קשה לדעת מה ההבדלים כיוון שלא נעשה שום מחקר לגבי שום צורה של הבאת ילד לעולם בדרך כזו או אחרת, מדברים על טובת הילד. טובת הילד זה מושג מאוד מופשט, ותלוי תרבות. טובת הילד, במקרה הזה היא ההורות שהוא מקבל מאבא ומאימא.  אנו לא יודעים מה היכולות ההוריות, המסוגלות ההורית, האם הם מסוגלים לשתף פעולה לטובת הילד, אנחנו לא יודעים מראש על כך דבר, זה נכון בנישואין בגירושין באלמנות בהבאת ילד לעולם מחוץ לנישואין, בבנק זרע או בכל צורה, בעניין הזה אין  שום הבדל, אנו לא יודעים, אנו רוצים את הכי טוב אך לא יודעים מה זה הכי טוב

זאת אומרת שאין פער כזה או אחר בין כאלה שיעשו ילד בנישואין לבין בקשר חברי, כמו שהאתר מכוון אליו 

אתה מכליל פה, אנחנו כן יודעים שבתפיסת העולם הפנימית של הילד דמות אב ואם גם אם הם לא באים כזוג, גם אם ילד נוצר מבנק זרע שעל פניו אין אבא, אבל בתפיסה הפנימית שלו יש גברים ויש נשים ועד היום אין לנו שום דרך לעשות ילדים בלי גבר ואישה,ילד יוצא לעולם עם תפיסה שיש אבא ויש אימא, לא תמיד הם ידועים, אבל לילד יש תפיסת אבא ותפיסת אימא , אנו במכון אדלר חושבים שיש משמעות לתפיסה הסובייקטיבית של האדם, תפיסה אישית,עם יכולת בחירה, גם אם הוא בן חודשיים או שנה, לא כל ילד עושה את אותו התבשיל ממצב ההולדה שלו, יש ילד שיחפש לעולם ועד את אבא שלו, אם אנו מדברים על בנק זרע, וגם על אלמנות, ולעולם ועד יחפש את דמות האבא שלו, ויש ילד שיגיד, ככה נולדתי, זה מה יש, אני אעשה מזה את הכי טוב שיכול להיות .

הורות כזאת היא  מצב חדש בהיסטוריה האנושית, אנו לא יודעים, עד עכשיו ילדים נולדו אצל אבא ואימא, זה דור ראשון שיש אופציה אחרת, לא הייתה אופציה כזו לעולם בהיסטוריה האנושית  

את מדברת על בנק הזרע וגם על מודל ההורות המשותפת  של אתר בייבי לי.. 

גם בנק הזרע וגם הורות משותפת, אנו לא יודעים, איך ילד יגדל לתוך הדבר הזה, אין קנה מידה לדעת

האם יש לך אינטואיציה בהקשר הזה? 

לדעתי ילד צריך שיהיה לו ברור מאיפה הוא בא, השורשים שלו, ולכן קמה תנועה גדולה בארצות הברית שלילד הנולד מבנק זרע תהא אפשרות לדעת מיהו אביו, יש ילדים שזה חיוני להתפתחותם, להרבה מאוד אנשים חיוני לדעת מי היו ההורים שלהם, יכולים לראות את זה במשפחות עם הורה מתעלל.בנוסף עם התפתחות הרפואה, יש לזה משמעות גדולה מאד.

מה תהיה המלצתך לרווקה בת 35 או 38 האומרת לך "אני רוצה לעשות ילד מבנק הזרע" בשעה שאת יודעת כי היא יכולה לעשות ילד עם שותף בעל כוונה אמיתית?

לכל צורה של הבאת ילד לעולם יש יתרונות וחסרונות. להיות הורה יחידני זו מעמסה כלכלית רגשית וחברתית. יש יתרון-כל מה שהאם עושה הוא באחריותה בלבד.

לעשות ילד עם שותף זה קל יותר במובנים הנ"ל אך מחייב לקחת בחשבון את אופן החיים והחשיבה של השותף.

הייתי ממליצה כמעט אותו דבר לגבר ולאישה ,לעשות תקופת הרצה לראות כיצד לשתף פעולה כי זה חיוני

כידוע, בבנק הזרע אין אב ואילו האם לא תיתן דין וחשבון לאיש, ואילו בהורות משותפת בבייבי לי היא תצטרך לשתף פעולה עם האב 

טובת הילד הרבה פעמים היא כי עדיף לדעת מי האב,מה המקור שלו, אבל צריך לדעת כי גם לילד זה לא פשוט כי לא מן ההכרח שההורים שלו ישתפו פעולה לטובתו.

עינין שיתוף פעולה הורי היא מילת המפתח. לעיתים זוגיות, כל זוגיות, היא מלחמה על ליבו של ילד ולאו דווקא טובתו.

אם זאת גם ממש לא בטוח כי בני זוג נשואים או כאילה המתגרשים ישתפו פעולה כהורים 

במובן הזה עדיף בנק הזרע לאם, היא תגדל את הילד כמו שהיא מבינה, המיטב שהיא יכולה לעשות לטובת הילד שלה,היא גם לא חייבת לילד דין וחשבון לאף אחד,

אך אמרת שעדיך לילד אם ואב נוכח בחייו, אבא אוהב מעניק, חינוך כלכלה דאגה וכו' 

בהרבה מובנים אתה אומר דבר נכון, אבל זה משהו שלא יכולים להבטיח לאורך החיים, בנוסף,במכון אדלר אנו מדברים על סוביאקטיביות, על תפיסה סוביאקטיבית של האדם וכרגע על זו של הילד,

יש ילד שנולד מבנק הזרע וירגיש נפלא, ואת דמות האב יקבל מאח של אימא דוד וכדומה, ולא יחפש דמות אב ויש ילד שזה ייתן לו כל הזמן אי שקט.

מצד שני הדוגמא ההפוכה ששני אנשים רוצים להביא לעולם ילד מבלי שיהיה קשר זוגי,העובדה שהם חיים לא ביחד ולא מסוגלים לזוגיות בניהם יכולה לעורר אצלו חרדות גדולות, כי "אם הורי לא יכולים להסתדר מי אמר שאני אוכל להסתדר, מי נותן לי כלים   להתמודד עם העולם"

המילה "לא להסתדר "גדולה,בסך הכול הילד רואה תקשורת טובה 

אנו מקווים

שאלת השאלות היא מה טוב יותר? במציאות בה המוני זוגות מתגרשים ומוסד הנישואין במשבר האופציה של שני הורים בוגרים המשתפים פעולה יכולה להיות טובה ממשפחה רגילה..   

אנו לא יודעים מה טוב יותר, זה לא היה בהיסטוריה האנושית המוכרת, לא יודעת על תקופת האבן,בהיסטוריה הרשומה, ילדים גדלו במשפחות או בשבט ולא היה מצב אחר, ילד שהיה נולד במצב אחר היה חריג וסבל,לא היה קיים דבר כזה ואין לנו תשובות, אתה יוצא מהנחה כי אותם שני אנשים ישתפו פעולה לטובת הילד ואני לא משוכנעת בזה אני לא יודעת.

זה מאוד אישי, גם זוגות שחיים בניהם פחות טוב ,פעמים רבות משתפים פעולה נפלא בנושא טובת הילד.

מנגד,במציאות של גירושין שזה מצב משברי, אנשים לפעמים רבים, כועסים, לעיתים מסיתים את הילדים, יש פתאום שינוי וטראומה אדירה 

אנו מכירים את הנושא ושוב, האנשים שמתגרשים יפה לא מגיעים למכון אדלר, זה התשובה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לך, יש אנשים המתגרשים אך הילדים לא נפגעים, לילדים ממשיך להיות אבא ואימא כסדרם והכול תקין, זה קיים, הם לא באים לטיפול, הם מסתדרים וזו האינדיקציה.

אני מתרשם יותר ויותר שתשובתך בנושא הורות משותפת היא כי אין לדעת, גם זה טוב וגם זה טוב, האם הכול אפשרי? 

יש לכל מצב טוב ורע הכי טוב להיות צעיר בריא ועשיר. זו  המציאות של כולנו?

בסוף זה הכול אנשים אם אני מבין אותך..   

כן,זה הכול אנשים, כל אחד מהמינים צריך דמות הזדהות גם גברית וגם נשית, אבל הוא צריך דמות מכל מין, תפיסת העולם לגבי גברים ונשים מתחילה תמיד מהבית.הגבר הראשון בחיי אישה הוא אבא שלה ובתפיסת עולמה מה זאת אישה ומה זה גבר נובעת מזה, ממפגש כזה. כך לגבי ילד, האישה הראשונה בחיי ילד היא אימו, זה חלק  חיוני להתפתחות, חיוני שיהיה בן המין עצמו כי אם אני בן אני צריך לגדול כגבר ,אותו הדבר כילדה.

שיתוף פעולה הורי הוא המפתח. לעיתים זוגיות היא מלחמה על ליבו של ילד ולאו דווקא טובתו.

במידה והאם הלכה לבנק הזרע האם העדר אב ישפיע אחרת על בן או בת?  

שני המינים צריכים את דמויות ההורים, לאו דוקא שיהיה האב הביולוגי או האם הביולוגית .יש לנו מידע  על אב המגדל 3 תינוקות ללא אם, אין להם זיכרון או מושג מה זו אימא שלהם, הם צריכים דמות של אישה בחיים שלהם, לאו דווקא אשתו של אבא, זה לא אידיאלי אך זה מה שקיים מתוקף החיים ולא מבחירה.

מהו אופן ההכרות הנכון לדעתך עבור הגולשים באתר בייבי לי 

אני מאוד שמחה שאנשים שואלים שאלות, כי להביא גור לעולם גם חתול יכול, שאלות וחיפוש תשובות זה נפלא, ומעבר לזה יש חוק להרבה צורות של הבאת ילד וכאן אין מענה חוקי אלא אם כן יוצרים אותו.

שגבר עושה ילד עם אישה ללא זוגיות אם הוא בוחר כנראה שהוא רוצה זאת פתיחה טובה

עדיין הוא יכל שלא למלא את תפקיד האב בחיי ילדו, מעבר לתשלום מזונות. אולי לאחר שיוולד הילד יחליט להעלם? אולי תהיה לו אופציה אחרת לילד?

בנישואין זה לא אפשרי ?… 

כל רשויות הרווחה יעשו הכול כדי שהוא יראה את ילדיו,ינסו להכריח, אתה מדבר על בחירה של אופן הבאת ילד לעולם. זה מצב חדש בעולם המערבי ולא ניבנו עדיין חוקים מתאימים.

המציאות לא פשוטה בנושא הנישואין 

פעם הראשונה במאה העשרים נוצר מצב שבני אדם אמורים לחיות בזוגיות מגיל 20 30 עד 90 , הבן אדם משתנה בכל כך הרבה שנים,יכול להיות שצריך להתאים את החיים אחרת שאומר שיהיו זוגיות מצוינת שלוש פעמים בחיים, כל אחת של עשרים שנה, הפנטזיה שלנו היא נישואין הנמשכים עד המוות ,מה זה השישים שנה לחיות ביחד, בני אדם שונים, שאתה מכיר אדם בן 30 יש תפיסות ופנטזיות על החיים, על ילדים וכו', ובגיל 60 יש משמעות אחרת לדברים, הדברים משתנים, גם בעולם העבודה זה קורה, מי אמר שזה כל כך טוב לחיות 60 שנה יחד, הזוגות הטובים והמאושרים אומרים כי אני כל עשרים שנה מחליף אישה אבל זו אותה אישה, שהיא ואני השתנו באותו זמן ואותו תהליך.

אני לא יודעת אם זה טוב או רע שאדם אחרי 30 שנה קם ואומר אני מחפש לי זוגיות אחרת והוא חי נפלא עוד שלושים שנה עם בן זוג אחר, למה זה אמור להיות משבר,?.

נקודת המוצא של אתר בייבי לי יוצרת הרמת גבה בחברה הישראלית,הנורמה היא להינשא,

בייבי לי אינו נגד נישואין או אהבה אך אומר שאפשר גם אחרת ולא פחות טוב,מה דעתך? 

הפנטזיה של כולנו בגיל העשרה זה שאני אתחתן, ילדים, כסף וכו', כל ילד גדל עם סוג פנטזיה כזה, אנו במכון אדלר פוגשים זוגות בכל מיני מצבים של חיבור, משפחות מסוגים שונים ויש גם זוגות באופציה של האתר שלכם וזה לא בהכרח רע, הוא גם לא בהכרח טוב.

הרבה פעמים שאדם חי לבד הוא מפתח תכונות של זאב בודד,מספק את צרכיו לבד, ובפעם הראשונה שהוא לא יכול לספק אותם לבד זה כשהוא מביא ילד לעולם. השאלה היא איך במצב כזה עושים מערכת זוגית בנושא הילד.  

האם קיימים הבדלים או שוני? 

הבעיות הן שונות, לפעמים לא בהכרח, אם אדם שלא חי בכלל בזוגיות וטוב לו והמקום הראשון שהוא צריך לפנות החוצה ולהצהיר שהוא צריך את האחר כדי להביא ילד לעולם, זה סוג של נזקקות. הם פעלו במעגל סגור, וזה אומר שצריך שיתוף פעולה אחר,לפני שמביאים את הילד. לשתף פעולה בחברות,הנושאים נוספים.  

מהי המלצתך לגבי התהליך,למהר,להיות איטיים,לערוך הסכם ? 

אני הייתי הולכת לייעוץ משפטי  ונכון זה לעיתים חוסם, אך זה פחות פתח לאי הבנה, גם במובן כלכלי, הסדרי ראיה , מחויבות כלפי הילד, זה חלק חיוני,

עדיף להכיר קודם, לראות אם אפשר לשתף פעולה, אם אנו מאותו עולם, צורת הבילוי, האם אנו יכולים לשאת את השוני וההבדלים בניינו.

צריך להכיר מתוך ידיעה שאנו לא הולכים לגור באותו בית, זו חשיבה אחרת.

מסוגלות זוגית ומסוגלות הורית לא בהכרח הולכים יחד,כדי לגדל ילד יחד צריך מינימום של מסוגלות זוגית כדי לשתף פעולה.

במידה ועוד 20 שנה ישב מולך גבר צעיר בן 20 ויתריס לפניך "חיי גרועים, נולדתי בהורות משותפת ואילו את ענית באופן יחסית חיובי לנושא ההורות המשותפת בראיון לאתר בייבי לי " מה תעני לו?

מנקודת ראות של הכוונות הכי טובות לא אקח החלטה במקום האנשים עצמם. לגבי עינין כה כבד משקל, לפי תיאוריה אדלריאנית, לכל אחד יש תפיסה סוביאקטיבית, גם לזה שנולד מכוונות הכי טובות של הוריו והוא סובל, ילד שמגיע לעולם פוקח את עיניו והתפיסה הסובייקטיבית שלו היא כי רע פה, לא טוב לי, הנה עובדה אני בוכה ואף אחד לא מגיע אלי, לוקח להם שעתיים, יש לו אפשרות בחירה, שני המושגים של תפיסה סוביאקטיבית ובחירה, היא מאוד חזקים,  לתינוק בן 3 חודשים יש אפשרות מתוך הבכי להתחיל  להשמיע קולות לצחוק, ופתאום אימא או אבא יגיעו,והוא עושה בחירה שהעולם אינו בהכרח רע, וגם לילד בן העשרים אומר כי גם היום, בגילו, הוא יכול להחליט לחיות טוב או לא טוב, השאלה היא איך הוא רואה את הסביבה שלו, איך הוא מסוגל לפתח סוג של ראיה שתאפשר לו חיים טובים יותר, זה שהוריו החליטו כך או אחרת, אינו מחייב אותו. הוא צודק בדבר אחד, הוא לא בחר להיוולד, אבל אני לא מכירה ילד שבחר להיוולד,

מה עם הבחירה 

הבחירה אינה בין הורות כזו לאחרת בהכרח אלא שאדם מחליט שהוא מגיע לנקודת חיים שאינו מרוצה ולא טוב לו, באופן סוביאקטיבי לחלוטין, לא טוב בעבודה, עם החברים,עם עצמו, יכול בעזרת טיפול או עבודה עצמית לעשות שינוי מהותי, שיאפשרו לו חיים עם אורך רוח, זה לא חשוב אם הוא בן 6 או שישים,קודם כל לחיות טוב עם עצמו,וזו יכולת הבחירה של בני האדם, דבר אינו סגור, צריך לרצות, קודם להבין שלא טוב לך ולקבל את זה ואחר כך לקבל תשובות איך לעשות את החיים סבירים יותר,אולי לא נפלאים אך סבירים והבחירה ניתנה לבני האדם.