הכרות אמיתית – אוקיי קיופיד או בייבי לי?
"עוד דייט אחד וזהו", אז זהו שלא.
על הרגלים לחיפוש אהבה, תשלום מחירים כואבים, על בייבי לי כאלטרנטיבה, ונקנח בבחור בוגדן בו התאהבה ליאורה בשנייה אחת.
סיפור קטן שיסופר כאן התרחש לפני שנתיים בתל אביב, במרכזו ליאורה, 35 אז, מנהלת שיווק מוכשרת במקצועה וחבר קרוב אשר הציע לה לעשות הורות משותפת,ליאורה אשר העריכה מאוד את אותו חבר הודתה לו במפגש בבית הקפה, אך הסבירה כי פניה למצוא אהבה, והאפשרות הזו לא על הפרק.
זמן קצר ביותר לאחר מכן, למרות דייטים רבים וכושלים ואכזבות אין ספור, נכנסה לאוקיי קיופיד והתאהבה ברגע אחד בטיפוס מורכב אשר נגע בנימי נפשה. יחסי המין שקיימו כבר בשבוע הראשון להכרות הוליכו אותה מיד להריון ואת המשך הסיפור הזה תקבלו בסוף, ככה זה שהפרסים מוגשים למיטיבי לכת.
זמן קצר ביותר לאחר מכן, למרות דייטים רבים וכושלים ואכזבות אין ספור, נכנסה לאוקיי קיופיד והתאהבה ברגע אחד בטיפוס מורכב אשר נגע בנימי נפשה. יחסי המין שקיימו כבר בשבוע הראשון להכרות הוליכו אותה מיד להריון ואת המשך הסיפור הזה תקבלו בסוף, ככה זה שהפרסים מוגשים למיטיבי לכת.
מי תקע את הבחירה הזו בין שתי האלטרנטיבות הללו, מי המשוגע שבכלל מעז להשוות בין אהבת אמת לכל החיים לבין עסקה אפלה על גבו של ילד רך.
שירים את הראש, שנראה אותו. איפה אהבה ואיפה בייבי לי, איפה לקום רעננה לצד אהוב (אומרת לה הגברת האוחזת כוס מיץ תפוזים סחוט מאהובה) ואיפה לצלצל בלילה לפקינג שותף תמהוני להורות במטרה כי יבוא ויציל מעוד לילה בלי כוכב אך עם קקי פיפי ותינוק צורח. ובטח שהוא יבוא, מיד יגיע, באתו הרגע יציל. הלווו.
בנקודת זמן מסויימת, השאלה הפשוטה הזו בין בחירה באתר הכרויות הטוען ל"רצינות בחיפוש אהבה" לבין אתר שסיסמתו "לעשות ילד ביחד" הופכת לרלוונטית, מוחשית, נוכחת, הנה היא כאן.מהי נקודת הזמן הזו, אצל מי היא מופיעה ומתי, האם ניתן להתעלם ממנה להמשיך כרגיל, נדמה כי המחירים הצפויים למי שאינו מברר זאת עד תום אינם זולים או פשוטים, במילים אחרות (ויש): ישנה אפשרות כי ההחלטה האם לחפש אהבה או לחפש שותף\ה לילד תהיה החלטת חייך, השלכותיה רבות משקל על רווחתייך, אושרך.
אין זה דבר שיש להקל עליו ראש. כן דבר שיסבול כתבה קיצונית כזו, מתיימרת.
ההרגל מובן מאיליו, אהבה היא החשוד המיידי, זה שלכולם ברור שיש למוצאו ומהר, זה שרבים יודעים מה לעשות איתו, לאן הוא מוביל ואיך.
אז זהו שלא.
עד לפני מאתיים שנה ובכל ההסטוריה אהבה כלל לא היתה פרמטר לחיבור זוגי הקשור בנישואין, מה לה לרווחת גידול ילדים, לפסיכולוגים מובן היום (וחקרו את זה בלי סוף) כי אינה ערובה לגידול ילדים מוצלחים, שכן מהמורות הדרך מותירים במרבית הפעמים אנשים אומללים יחד ובמקרים הפחות מוצלחים אוייבים לשנים רבות.
והילדים, מה איתם, האם היותם כלי משחק בין הורים מוכי גורל לבין אוייבים בנפש אינם מותרים בהם קשיים וכאב? היש ריפוי לנזק הנורא בנפשם?
האם המודל לא יונצח בבגרותם?
אין כמו שאלות רטוריות להמחיש דבר מה. נכון?.
עמוד ועוד עמוד עשיר ביפים יותר ופחות, בתמונות מפתות מחייכים מועמדים וירטואליים, בין עמודי האוקיי קיופיד, כל אחד ואחת מניחים חלום "הפרפרים בבטן" כשם ששקם אלקטריק מציג את מקרר אמנה החדש והתמורות שיביא לחייך לאחר שתפרד מכמה ת'אלפים. הנה, הכל בהישג יד ולב, דייט ועוד אחד ועוד אחד, אוטוטו זה קורה, כמו בובות על חוט, מריונטות המונעות מחלום ורוד, גולשים באוקיי קיופיד אלפים, שנה אחר שנה,, ממערכת זוגית שהתחילה טוב בזיקוקי דינור אך צנחה לשפל לאחר שלושים יום, חזרה לדפי האתר המנחמים, משם לעוד דייט מבטיח הרים. ולא נדבר על זמן ביולוגי לאשה, ממש לא, אין דבר כזה, תמיד ניתן לעשות ילד, בקלי קלוטו, אין קשר בין העובדות הביאולוגיות לנושא הכתבה, את בת חמישים ושש, לכי על זה,
תתאהבי טיפונת לפני, ויאללה לתהליך המענג עצמו.
שום מילה לא נאמר על שעון מובנה, אשר משחר ההיסטוריה לא השתנה והגביל את הקושי לכניסה להריון מגיל מסויים, זו כנראה שטות והמצאה של אתר בייבי לי, רק להפחיד הם רוצים החברה האילה, שחור בעניים לעשות לנו, שילכו הם לעשות ילד בדיל קומבינה, שום מילה על הדבר הנורא הזה של לעשות ילד עם זר. (אכזר?) .
מאיתנו לא תשמעי ביקורת, רק חנופה, עד החופה. לבנה תלכי, בשמלתך תצעדי, מצדדיך משפחה, דמעה זולגת על לחיו של אבא (פעם ראשונה שראית אותו בוכה) הבופה, הריקודים והבר האקטיבי, היה יופי, ומה עכשיו. אוקיי קיופיד מוכר את חלום ההתאהבות כ"רצינות" הוא מסביר ללא מילים כי לאחר הנישואין מחכה אושר רב, מעניין כי כל הרומן הרומנטיים, הספרים שהצליחו לגרוף מילייארדים בנויים על בסיס נוסחה אחת מנצחת, ההכרות, אש התשוקה בהכרות, והם מסתיימים בדיוק ברגע החתונה, זו הפסגה. משם יורדים. והשפל מצוטט היטב בכל פסק דין גירושין ברבנות, על חורבות החלום כואבים ילדים עד בגרותם, תעשיית החלומות במיטבה. צעקה מהקהל, "אהבה זה רע??!! " , וכאן תבוא הפתעה עבור קוראי הכתבה שלא נטשו, אנו משוכנעים שאהבה היא תכלית אמת. מצוי בה יופי, אין כמוה. ואנו לא צינים. היא המנוע לקיום יחסים מאושרים לאורך זמן למרות טלטלות החיים, היא נאצלת, מרגשת, ונאחל אותה לכולם.
אך ברגע מסויים, החיפוש המתיש אחריה גובה מחיר שאי אפשר לשלם, או שניתן אך רצוי להיעמנע. מחיר הבדידות ללא הילדים, אובדן חלום ואיתו סיכון הבריאות הנפשית, והרווחה. אין פרושו כי חיים ללא ילדים הם מרים, גם זאת לא נאמר, אך למי שמשתוקק לילד, זהו כאב מובנה.
בייבי לי, הורות משותפת, מציג חלופה לאוקיי קיופיד, הכרות אמיתית, שותפות אמת, אילה המסוגלים לכך ירוויחו את עולמם, תמיד יוכלו לשוב לאוקיי קיופיד לחפש אהבה, הפעם עם ילד מחייך בצד.
אה, וליאורה. במהלך ההיריון הבחור המקסים התגלה כלא רציני ביותר, כשהבת נולדה הם עוד היו יחד, שנה קשה נוספת עברה, שנה הכללה את שלל תופעות חוסר אחריותו לצד בגידותיו וליאורה אספה את המעט שיש לה, שברי חייה נארזו והיא עזבה עם הבת לחיים חדשים. לבד, מתמודדת עם אב לא אחראי, קושי כלכלי וסבל. באוקיי קיופיד לא ענו על מנת להסביר איך זה קורה, כנראה שהם גם לא נשאלו, לבייבי לי דווקא הייתה תשובה, ארוכה מעט ומסורבלת, אך כנה, בדמות הכתבה הזו.