רומנטיקה והורות משותפת? שמן ומים

"אין גברים!"

 "אין גברים!" כך הכריזה נילי (37) והוסיפה "לפחות לא כאילה שאני יכולה לסמוך עליהם"  ושיחת הטלפון הזו המשיכה למניפסט שלם מצידה, המפיל את האשם או האחריות (לפי נקודת ההשקפה של הדובר) על הגברים, המוגדרים לפי מילון אבן נילי: "לא רציניים". נילי" אמרה שהיא "יורה לכל הכיוונים", "אם תבוא זוגיות, תבוא זוגיות, אם תבוא הורות משותפת אז יאללה.. אני פתוחה..". באמת נילי?! פתוחה? מכוונת מטרה? יודעת מה את רוצה? איך להגיע לשם ומהר? ספק רב.

נתחיל ב"יורה לכל הכיוונים" הזה, המונח התוקפני, הלקוח מעולמות מלחמתיים ומשויך אוטומטית למי שלא יודע לאן הוא רוצה להגיע ולכן פועל בפיזור כאילו מדובר ברשת דגים ולא בצורך ספציפי הכולל פעולות מסוימות שצריך לעשות. עבור זוגיות, וקשר של נישואין, נילי צריכה דייטים מסוג מסוים מאוד, ולהיות במצב נפשי מסוים מאוד, לנהל שיחות אחרות מאשר שיחות עבור הורות משותפת. האם פגישה של דייט ראשון רומנטי נראית כמו פגישה ראשונה למטרת הורות משותפת? ממש לא. הנושאים עליהם  מדברים, האופן בו ניגשים להכיר, הקצב של ההכרות שונה. אם נילי תצא בערב אחד לדייט רומנטי, ובערב הבא לפגישה למטרת הורות משותפת מה היא תשיג? מעט מאוד.

היא תצטרך שתי מערכות שונות ולמעשה "מרמה" את עצמה כאילו היא מסוגלת להכיל זאת. ואולי.. היא בעצם מרמה את הגברים מולה. נצא מנקודת מבט שהדייט הרומנטי עובר לשלב ה"דייט שני", שזה נדיר למדי אבל בהחלט קיים, ונאמר גם, לצורך העניין כי הגבר שאתו נפגשה למטרת הורות משותפת נראה טוב, רציני, נחוש במטרתו וראוי ללא ספק לפגישה נוספת, האם נילי יכולה לרקוד על שתי חתונות? האם הפגישות האלה לא יתישו אותה, יבלבלו, יגרמו לה להיות חסרת כנות כאן וכאן? האם לסטנדרט הכפול הזה היא מצפה מאותם גברים? נדמה כי תכעס מאוד אם אחרים "ימקבלו" אותה.

אז איך צריכה נילי לנהוג, האם ירי לכל הכיוונים?

פעולות של "מיקבול", פגישות של גם וגם, של "הכול פתוח" של "נזרום ונראה איך יהיה, מה כבר יכול לצאת מזה" הן מתכון לא רע לבלבול, ובלבול הוא מרכיב דומיננטי של הסבר אפשרי לכישלון. "אי אפשר לנסוע מתל אביב לאשקלון ובו זמנית לנהריה" אמר מישהו חכם בהקשר של צורך במיקוד, כוונה ובהתמדה להשגת מטרה.

הקשב של נילי צריך להיות למשימה, והיא היא בוחרת בהורות משותפת, כדאי מאוד שתהיה רק בזה, תכוון עצמה לכך, היא אכן יכולה "למקבל" פגישות ראשונות למטרה כזו, אפילו רצוי כדי שתבחן אך ללכת ולהיפגש באופן רומנטי תוך כדי? זה נורא לרומנטיקה ורע להורות המשותפת. ההפסד כמעט ודאי.

"הצרה היא שכמעט ואני לא יוצאת למפגשים, כמעט ולא טלפונים, רק הודעות אינספור ובלבול מוח אחד שלם, ייאוש.."

אורנה (שם בדוי) (39),תל אביבית, גם היא נמצאת בבייבי לי, היא אשת טיפול מצליחה, נאה מאוד ומבקשת לעצמה הורות משותפת עם גבר שרוצה זאת לא פחות ממנה, "אפילו יותר" היא צוחקת, ומצביעה על בעיית הבעיות, הנטייה לחשוש משיחת טלפון המונעת את התקיימות השיחה, והנטייה "לדייק" עד אינסוף את הפגישות עד שלא נוצרות פגישות כלל. ממש. האם אדם הוא היצור הדיגיטלי המצוי בפרופיל שלו במחשב?! רחוק מכך.

המחשב, התמונות, הטקסט, "משקרים" פעמים רבות גם אם אין זה שקרים מכוונים במזיד. אורנה אומרת בחצי צחוק וחצי רצינות "אני מתה מפחד לדבר עם מישהו מצד שני אני מתה לדבר עם מישהו נורמלי ושיצא מזה משהו בריא לכל הרוחות, שנצחק טיפה, נדבר על הדברים הרציניים, ולאט נלך לכיוון הזה, אני לא רוצה לחשוב בכלל על בנק הזרע, זה לא בשבילי". השיחה התקדמה וניתן היה להבין ממנה כי היא מתמודדת לא רע עם החששות, היא פונה לגברים, משוחחת, נפגשת, ומודעת לכך שישנם אכזבות בדרך, "זה חלק מהעניין, ומי שלא סובל את חום התנור שלא יכנס למטבח".

שורה תחתונה כמתכון להצלחה? אולי כהמלצה

חששות? זה טבעי, נורמלי, אבל לפנות  באתר לכמה שיותר אנשים, לחתור מהר לשיחות והכי חשוב למפגשים. לא לעשות דייטים רומנטיים במקביל כדי לא להגיע לנהריה כשאתה רוצה להגיע לאשקלון. פגישות ועוד פגישות והאחד או האחת יופיעו, וכאן נדרשים כנות ורצון הדדי, שיח ותקשורת, לצלוח את ההכרות ובסוף זקוקים ומשהו קטן נוסף: מזל.