משפחה במובן הפילוסופי- ראיון עם דר' תמי אילת-יגורי

בחברה דמוקרטית בה, חשיבות האינדיבידואל הולכת ומתעצמת על חשבון טובת הכלל, מקובל הוא שכל אדם יחליט מהי דרך החיים הנכונה והמתאימה לו ביותר ולפיה להקים, לגדל ולחנך את משפחתו.

ובכל זאת, האם הפרט צריך לפעול רק בהתאם לרצונותיו מבלי להתחשב בנורמות חברתיות ובעקרונות מוסריים? ואם להתחשב, אז באיזו מידה ומתוך איזו פרספקטיבה? כיצד רואה השקפה פילוסופית את השתלבות המשפחות החדשות בתוך המארג החברתי שעובר שינוי? ואיך קשורה העמדה המוסרית בהחלטה להביא ילד לעולם?

ד"ר תמי אילת-יגורי, מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב מהרהרת ועושה סדר במחשבות. 

מהי משמעות המושג משפחה מנקודת מבט פילוסופית והאם השתנתה לאורך השנים?

"בעבר, עד שנות ה-60 של המאה ה-20, נתפסה המשפחה כמערך המשקף ידע תרבותי. התא המשפחתי המוכר היה מורכב מזוגיות הטרוסקסואלית והמשפחה שיקפה את התפיסה התרבותית הרווחת. כלומר, דרך המערך המשפחתי למדנו על מבנה ביולוגי, מבנה מעמדי, מבנה כלכלי, מבנה תרבותי, יחסים בין גברים ונשים, יחסים בין הורים וילדים, חופש, תלות, סיטואציה פוליטית, סיטואציה מגדרית.

במהפכה המחשבתית שחלה עם הגותו של הפילוסוף הצרפתי, רנה דקארט, שטען במאה ה-17 "אני חושב משמע אני קיים", החלה לחלחל לתוך התרבות גישה אינדיבידואליסטית, שבה היחיד התחיל להחליט מה נכון עבורו ומה לא נכון, מה תקף ולא תקף.

השינוי הזה חילחל גם לתחום המשפחה. ניתן לראות זאת באופן ברור בתמורות שחלו במערב ארה"ב בשנות ה-60 של המאה ה-20, כשהפרט קיבל לגיטמציה גם להגדרת התא המשפחתי שלו לפי מה שהוא מאמין ולא לפי הנורמה הרווחת עד אותה התקופה".

דר' תמי אילת-יגורי
דר' תמי אילת-יגורי : "הלב הוא שריר גמיש"

ובעצם מגמה זו מתחזקת בימינו.

"נכון. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה, או לפחות שינוי דרמטי, כשחופש הפרט הולך ומתעצם. מותר לכל אחד לחשוב, להחליט ולפעול כראות עיניו. אנחנו נמצאים בדיוק בשלב ביניים המסמן מעבר, ממצב שבו התרבות הגדירה את המשפחה למצב שבו הפרט מגדיר את המשפחה שלו".

כלומר, אין עדיין לגיטימציה חברתית רחבה לכל סוגי המשפחות?

"למרות ריבוי האלטרנטיבות, המודל החברתי שעדיין שולט בימינו הוא המודל הבורגני- הטרוסקסואלי, שכפוף לנורמות התנהגות מסוימות. מי ששוברים את המודל ולא נוהגים על פיו הם עדיין היוצאים מן הכלל, אך בניגוד לעבר, כבר אינם מוקצים. כיום, הפרט חווה את החופש ומוכן לשלם את המחירים שמתלווים אליו".

והמגמה הזו, בה מעצבים את החברה מודלים חדשים, מביאה עמה סיכונים חברתיים?

"היום, כאמור, אנחנו נמצאים במצב ביניים. המהפכה האינדיבידואליסטית, בה הפרט יותר ויותר חושב על עצמו וצרכיו ותופס את החברה כמי שנועדה לשרתו, מבלי להשקיע הרבה בשאלת ההשלכות החברתיות והמוסריות, מתרחשת כבר מול עיננו. הסכנה העיקרית היא התערערות ואף קריסה של המערכים הכלכליים והחברתיים שמאפשרים כיום את החופש הזה. בתקופה הנוכחית, אנחנו עדיין נהנים מערבות הדדית מסוימת, למרות שתחומים ונושאים רבים הופרטו כבר לטובת האינדבידואל.

איך תיראה התרבות בעתיד? קשה לחזות, אולם, במצב שבו אין עוגן מוסרי ברור ולחופש הפרט אין גבולות, אחד התרחישים האפשריים הוא, כמובן, אנרכיה".

ואיך הצטרפות של משפחות חדשות עשויה לערער את הסדר החברתי?

"חלק מהמודלים המשפחתיים מביאים עימם סיכונים ויש לשים לב ולהיזהר. למשל, הולדת ילד מתרומת זרע כשזהות האב אינה מוכרת יכולה להוביל, שלא ביודעין, למצב בו אנחנו נעבור על הטאבו המוסרי של גילוי עריות. צו חברתי המגדיר אותנו כבני אדם ומבדיל ביננו לבין בעלי חיים".

כיצד משתלב במהפכה האינדיבידואליסטית מודל של הורות משותפת, המציג מבחינה ביולוגית את אותו הרכב משפחתי מוכר, רק ללא זוגיות הטרוסקסואלית שעומדת בראשו?

"הורות משותפת היא פתרון סולידי יחסית, אך הוא מתאפשר, כמובן, הודות לליברליזציה של החברה. עמדה פילוסופית-מוסרית גורסת שהפרט צריך להבין, כי בהחלטה שלו הוא מעצב את פני החברה. בחירה בהורות משותפת היא בדרך כלל תוצאה של התייחסות ישירה, גלויה ועניינית לתהליך ולהשלכותיו. ככל שמתעמקים, שמים את הכוונות והתפיסות על השולחן ובוחנים יכולות, ההתייחסות הזו וההחלטה שנובעת ממנה הן אמינות ומהימנות יותר מהורות ש"זורמת" באופן נורמטיבי. בתנאים כאלה, כשנותנים את הדעת מראש ולא לוקחים דבר כמובן מאליו, להורות משותפת יש סיכוי גבוה להצליח כמודל של משפחה אלטרנטיבית ואף לייצר רווח חברתי לא מבוטל".

מהו אותו רווח?

"ההחלטה להורות משותפת, שמתקבלת כהחלטה פרטית עשויה לחלחל, להשפיע ולשנות את פני החברה, בכך שהיא יוצרת לגיטמציה לכנות ולתקשורת גלויה ומהימנה. החלטה כזו משדרת שלא צריך להסתיר, לשקר או לטשטש, אלא אפשר להשיג מטרות משותפות ביחד ובאופן אותנטי".

אז, בעצם, אני כפרט שבוחר בדרך יוצאת מן הכלל, יכול להשפיע על הכלל?

"במידה מסוימת, ובלבד שהפרט מבין שההחלטות והבחירות שלו אינן משקפות רק רצון אישי, אלא גם תפיסה חברתית. השאלה החשובה מבחינה פילוסופית היא – האם אתה אדם מוסרי? כלומר, האם אתה אחראי למעשיך ולא פועל רק באופן אינטרסנטי או קונפרמיסטי ללא מחשבה תחילה וללא אחריות. כשאדם רוצה להביא ילד לעולם ולגדלו במסגרת אלטרנטיבית, הוא צריך להבין שיש לו אחריות ומחויבות גם כלפי החברה שבה הוא חי. בקבלת החלטה כזו, עליו לחשוב על גבולות המותר והאסור, ההגיוני והלא הגיוני. אי אפשר להסתפק רק ברצון להביא ילד, יש לשאול את עצמך גם לאיזו חברה אתה רוצה להביא אותו – איך ייראה הבית, החינוך, היחסים עם סבא וסבתא וכדומה.

מכאן, אתה יכול לקבל את העובדה שתחיה כיוצא מן הכלל, בכך שאתה מציב לעצמך גבולות ובוחר בפתרון ההורות ההגיוני ביותר לך מול פתרון הורות אחר. אפשר שבעקבות החלטה כזו, תשתנה המציאות החברתית, עד כדי שאולי ישתנה מושג המשפחה במובן השמרני והמוכר וניתן יהיה להחליפו במושג אחר, עדכני יותר".

ומה לגבי ההחלטה להתחתן – זוהי החלטה שלא צריך לחשוב לגביה, מאחר והיא ה'כלל'?

"חשיבות הנישואים מאז ומתמיד הייתה בעיקר דתית. ככל שהכוח הדתי מאבד מהדומיננטיות שלו מסיבות היסטוריות שונות, חשיבות טקס הנישואים פוחתת ואין סיבה מיוחדת לראות בו בעל ערך מיוחד לתפיסה של מהי משפחה, במיוחד מנקודות מבט ליברלית ופמיניסטית. כתוצאה מכך, הבחירה בטקס דתי למי שלא פועל באופן נורמטיבי-אוטומטי, הופכת להיות דווקא תוצאה של החלטה מודעת, שנובעת מתוך מחשבה המייחסת ערך מיוחד לטקס הזה".

האם ברמה פילוסופית, המשמעות הרגשית של בית (ביטחון, חום, שייכות) יכולה להיות מזוהה עם שני בתים בפועל?

"אפשר לאהוב שני בתים, בדיוק כמו שאפשר לאהוב שני אנשים – הלב הוא שריר גמיש. ילד יכול להרגיש נוח בשני בתים ובשניהם להיות מאושר, אולם במובן של זהות עצמית, "מי אני" ואיפה אני מרגיש בבית, יכולה להיות בעיה. במצב כזה, או שהילד יחווה פיצול, או שיהיה לו מקום דומיננטי שבו ירגיש בבית במלוא עוצמתו הרגשית, או שאולי, השאלה הגדולה "מי אני" לא תהיה בעתיד קשורה כל כך למקום שבו גדלתי ולמסגרת שבה גדלתי. יתכן והתפיסה של עצמי תהיה מנוסחת לפי מבנה אחר, בהתאם למאפייני התרבות החדשה שתתפתח".

ד"ר תמי אילת-יגורי, מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וראש מסלול "בריאות הוליסטית" בשלוחת אוניברסיטת לסלי בישראל.
loader
חץ למעלה
סגירה
סגירה
אחזור סיסמה
שגיאה: שדה חובה!
הקישור נשלח בהצלחה!