הורות משותפת וזוגיות-הולך ביחד?
בדרך כלל, בגיל צעיר אנחנו נוטים לחשוב שהמשאלות שלנו, בעיקר לגבי זוגיות והורות, אכן יוגשמו יום אחד, בדיוק כמו שאנחנו רוצים. אבל, השנים עוברות ואנחנו מבינים שהדברים לא התגלגלו בדיוק כפי שקיווינו והגיעה העת לבחירות חדשות.
עבור חלק מאיתנו משמעות של בחירה בהורות משותפת היא ויתור על חלום ילדות – חלום שנעוץ במוסכמה חברתית, אשר גדלנו עליה וחונכנו להאמין בהצלחתה.
מדוע קשה לנו כל כך לוותר על הפנטזיה הרומנטית של זוגיות, חתונה, בית עם אבא ואמא וילד? וכשכבר אנחנו מחליטים לוותר, מדוע לחלקנו קשה להתמקד רק בהבאת ילד לעולם ובמקביל להחלטה זו, אנו ממשיכים עדיין לחפש זוגיות?
ואם תוך כדי נסיונות לחפש שותף להורות, מוצאים בן זוג פוטנציאלי, מה עושים? כל התשובות ועוד בראיון הבא עם גילי בר, מאמן למציאת זוגיות ויעל דורון, פסיכולוגית ומטפלת אישית וזוגית, שניהם מנהלי "מכון זוגות".
ההחלטה להביא ילד לעולם, כמעט תמיד מלווה בספקות ובהתלבטויות. האם אצל נשים וגברים שבוחרים בהורות משותפת, ההתלבטות קשה יותר?
גילי: "כן. ההתלבטות קשה יותר, כי מצד אחד מדובר בקושי לנטוש את הפנטזיה של חתונה ומשפחה קונבנציונלית ומצד שני קיים הלחץ הביולוגי של הגיל, במיוחד עבור נשים, שמדגיש את שבריריותו של הזמן. בעוד שאצל נשים מדובר בתקתוק של שעון ביולוגי, אצל גברים מופעל השעון הסוציולוגי – האם אני אוכל לרוץ ולהתכופף כדי להרים את הילד ולשחק איתו, בן כמה אהיה כשהוא יהיה בצבא ושאלות נוספות שמחזקות את הרצון לא לדחות יותר מידי את ענין ההורות, כדי לא להראות סבא של הילד. לאנשים קשה לוותר על החלום ולעיתים מחזיקים בו עד הרגע האחרון. לעיתים, אפילו דוחים את ענין הילד לעוד שנה, כי עדיין יש תקוה שזה יקרה בדרך הרגילה. אצלנו בסדנאות, יש נשים שממשיכות לצאת לדייטים תוך כדי ניסיונות להרות וממשיכות להתלבט מה יקרה כשגבר יכנס לתמונה".
יעל: "הן גם חוששות איך העינין של ילד ללא נישואים וגבר חדש ייתפס על ידי החברה. ההתלבטויות והחששות לא מרפים, לעיתים, אפילו תוך כדי החלטה להיכנס להריון. אנחנו עוזרים להן לחשוב ולעבוד על עצמן, כדי להיות שלמות עם ההחלטה המורכבת הזו".
איך זה שלנשים יפות ואיכותיות בנות 37+ – גיל שבהחלט נחשב לצעיר ובשל – בתקופה בה גיל הנישואים בכל מקרה עולה – קשה למצוא בן זוג?
גילי: "בגילאים אלה, הדרך העיקרית להכיר בני זוג היא דרך אתרי הכרויות באינטרנט ושם קשה לנשים אלה להשיג פניות מגברים, על אף שהן אינטיליגנטיות ומדהימות. מדוע? גברים רווקים בגילאים שלהן, כנראה, רווקים מסיבה כלשהי – חשש מאינטימיות, בררנות יתר או חוסר רצון להתחתן. הם לא יפנו לנשים אלה כי הם מניחים שאישה בגיל כזה לחוצה לילד ולזוגיות. גם רווקים גרושים עם ילדים שאינם רוצים להרחיב את המשפחה כנראה לא יפנו אליהן. כך יוצא שלנשים בגילאים אלו קשה למצוא זוגיות".
מדוע בעצם כל כך קשה לנו להתנתק מהפנטזיה, להחליף חלומות ולהפסיק להתלבט?
יעל: "כי החברה בישראל שמרנית באופייה ומכוונת לתבנית משפחתית ספציפית. נשים וגברים, ובמיוחד נשים שלא הולכות בדרך הרגילה נחשבות ל"לא מסודרות". הפתיחות למשפחות חדשות קיימת בעיקר באזור תל אביב, בסביבה יותר מתירנית ומקבלת, בה אפשר למצוא מרכזים להתייעץ ולקבל בהם תמיכה רגשית.
ובכל זאת, על אף שאנחנו רואים דברים אחרים, הקונבנציה שאנחנו גדלים עליה היא אמא, אבא וילדים. זו התבנית הנפשית שמנחה אותנו, זו המשאלה הפנימית, בדיוק כמו שילדים קטנים מציירים בית עם רעפים למרות שרובם לא גדלים כך. יש נשים שכבר מגיל צעיר חלמו על החתונה שלהן ותכננו בה כל פרט ויש כאלה שלא חשבו על זה בכלל ובכל זאת, עמוק בפנים ידעו שזה יקרה יום אחד וכשזה לא קורה, קבלת המציאות כפי שהיא אינה דבר פשוט".
ואיך כן קורה הויתור הזה – אוזרים אומץ, מקבלים החלטה ודבקים בה?
יעל: "הנכונות לוותר או לפחות לשים בצד את חיפוש הזוגיות לתקופה מסוימת, מלווה לא פעם בתהליך נפשי הדומה בשלביו לתהליך של אבל והתמודדות עם אובדן. יתכן וחלק מהשלבים לא יופיעו אצל כולם או שיהיו מעורבים זה בזה. התהליך בדרך כלל מאפיין יותר את הנשים. השלב הראשון הוא הלם – בשלב זה למרות שכבר לכאורה התקבלה החלטה, קשה להתקדם ולהתחיל לעשות. במקום להתחיל לחפש מידע על הפרוצדורה שצריך לעבור, משתלטת למשך תקופה מסוימת תחושת קיפאון. השלב הבא הוא הכחשה – תחושה שניתן להספיק הכל ולא חייבים רק להתרכז בניסיונות להרות, אלא אפשר אולי למצוא ממש עכשיו את גבר החלומות. לאחר מכן מגיע שלב ההתמקחות – נכונות לפשרות רבות, והעיקר להכיר בן זוג, אדם להקים איתו משפחה. מדובר בפשרות שלפני כן לא היו עוברות, פשרות שמכאיבות ופוגעות בסגנון החיים. השלבים הבאים הם כעס, דיכאון והשלמה. תקופת הכעס מתבטאת בטענות כלפי המשפחה והחברים. הטחת אשמה בהורים, שאלות פנימיות בסגנון מה לא בסדר אצלי, רוגז על החברים שלא עוזרים לי להכיר בני זוג וכדומה. שלב הדיכאון הוא בעצם שלב הויתור על הפנטזיה. בתקופה זו כמעט בלתי אפשרי לשבור אף מחסום. אנחנו לא פתוחים להכיר באמת אף אחד, רואים עצמנו באור שלילי ומפעילים שיפוטיות יתר. בלי משים, דווקא אז כשנשים מאד כמהות לזוגיות הן עוטפות עצמן בהגנות רבות ומערימות קשיים. לפעמים נתקעים בשלב זה, אבל כשעוברים אותו מגיעים לשלב ההשלמה – קבלה של הבלתי מושלם. אוקיי, זה לא יהיה בדיוק כמו שרצינו, אבל יהיה טוב. זהו שלב של הסתכלות מפוקחת והתגמשות, אך לא של פשרה. אנחנו מוכנים לזמן לחיינו יותר אנשים ומרחיבים את הקריטריונים להיכרויות. לצד זה, מה שבעיקר קורה בשלב הזה, הוא הנכונות לתהליך של הורות וויתור באופן זמני על ה'מירוץ' לזוגיות. ואז, דווקא אז, כשמורידים הילוך הכל יכול לקרות…"
קל יותר למצוא זוגיות כשיש ילד?
גילי: "לנשים מגיל מסוים והלאה, כן. אחרי שנולד ילד, אנחנו ממליצים לנשים לשנות את הסטטוס שלהן באתרי הכרויות ובכלל, ל"רווקה פלוס ילד". ברגע שאת אמא, הלחץ האישי שלך כבר יורד וזה מה שאת גם משדרת לאחרים. כך, הרבה יותר קל להכיר".
כניסת בן זוג למערכת של הורות משותפת אינה קשה ומורכבת יותר, לעומת הורות יחידנית?
יעל: "לא, להפך. הגבר או האישה החדשים מצטרפים למערכת של משפחה נפרדת ולא של משפחה מפורקת כמו במקרים של גירושין. לא אמורים להיות סיבוכים נפשיים, אין את המורכבות של האקסים ובנוסף, יותר קל להשקיע בזוגיות כי הילד לא נמצא תמיד איתך, אלא חולק את זמנו בין שני הורים שאוהבים ומחויבים לו. כשהאם מגדלת ילד לבד, יש לה פחות זמן לעצמה, פחות זמן להשקיע בבן זוג שלה. אני חושבת שהורות משותפת היא רעיון מצוין, תשובה מודרנית לאנשים שרוצים להגשים עצמם כהורים במסגרת אלטרנטיבית וממשיכים להיות פנויים לבניית זוגיות. זוהי תשובה מצוינת גם לילדים שנהנים משני הורים מתפקדים בחייהם, זהות גברית ונשית".
וכשנכנס בן זוג חדש למערכת, זה לא יבלבל את הילד?
גילי: "השפעה של זוגיות היא בעיקר חיובית, במיוחד אם הילד רגיל לכך מגיל צעיר. כשזה קורה בגיל מבוגר יותר, אם תדעו כהורים להסביר את השינויים לילד, הוא יקבל אותם – הרי בגיל מסוים הילד כבר מבין בעצמו את הכמיהה של הוריו לזוגיות".
יעל: "לילד חשוב לראות את ההורה מאושר ובטוח בעצמו. זוגיות, היא ללא ספק מרכיב חשוב באושר".
ואם נחזור אחורה, לשלב השיקולים של הורות משותפת. עד כמה צריך להתחשב בדעות הסובבים – משפחה וחברים?
יעל: "כל אדם חי את הבחירות שלו ומאחר ומדובר בהחלטה החשובה והמשמעותית בחיים, כדאי שהבחירה הזו תהיה רק שלכם. גם אם בסביבה שלכם יש מי שמביעים התנגדות לתהליך, בסופו של דבר, הם ישלימו איתו. אתם צריכים להקשיב רק לעצמכם".
אנשים רבים מתקשים למצוא את הפרטנר הנכון להורות, האב או האם האידיאלי/ת לילדיהם – אדם שיהיו שלמים לגביו לאורך התהליך. איך מצליחים למצוא מישהו מתאים?
גילי: "לעיתים, הקושי במציאת שותף, בדיוק כמו בן זוג, אינו קשור בשותף, אלא בך. אם אתה לא בטוח בעצמך וכל הזמן חושד, מתקשה לתת אמון ולא סומך על אף אחד, יהיה לך קשה להכיר מישהי ולבנות איתה שותפות אמיתית. צריך להיזהר ולשים לב שאתה לא פוסל בת זוג, אלא אולי את התהליך מאחר ואתה לא שלם עם עצמך".
יעל: "כשאתם מחפשים שותף להורות, קחו בחשבון שלהתוודע למישהו זה תהליך של הכרות עמוקה, אשר אורך זמן. לפסול אפשר מהר, אך כדי לדעת שזה מתאים, לוקח זמן. אל תשכחו שאתם שואלים הרבה שאלות ומתעניינים לגבי תחום ששניכם עוד לא יודעים עליו הרבה. הרי אם תשאלי גבר על תפיסת האבהות כפי שהוא רואה אותה, הוא יכול לתת לך אידיאולוגיה מדהימה שלא תעמוד במבחן המציאות או להפך, הוא לא יידע הרבה מה להגיד לך בנושא ואפילו יעלה חששות, אך כשהילד יוולד הוא מאד ייקשר אליו ויהיה אבא מקסים. תזכרו ששניכם עומדים בפני תהליך מורכב שיפתיע אתכם. שנית, יש בהחלט חשיבות לכימיה ראשונית, אך מאחר ולא מדובר במשיכה, הדגש הוא על הבנה ותקשורת. זה לא אומר שצריך להסכים על כל דבר, אך כן צריך לדעת איך מקבלים ביחד החלטות. חשוב שההכרות ביניכם תהיה לאורך זמן, כדי לראות אחד את השני בכמה שיותר סיטואציות ודרכי התמודדות.
התקשורת היא לב העינין גם בהתחלה וודאי בהמשך, במהלך גידול הילד. אני ממליצה להחליט מראש על תהליך מסודר של עדכונים – שיחות שבועיות, מפגשים בתדירות חודשית או כל הסדר מתאים אחר".
גילי: "חשוב מאד להכיר את המשפחה המורחבת, להכיר את הבית בו גדל, הערכים והתפיסות. חשוב לעמוד על הפתיחות והיכולת הכלכלית, לוודא שהשותף הפוטנציאלי בעל יציבות תעסוקתית, שהוא מסתגל לשינויים, שיש לו לאן לגדול בעתיד ושניתן לסמוך על מצבו הכלכלי".
יעל: "אני גם ממליצה על ליווי של ייעוץ מקצועי, תמיכה נפשית ביחד ולחוד".
ואם תוך כדי תהליך ההכרות וההתוודעות לשותף פוטנציאלי, נכנסת אהבה חדשה לחיים – צריך לספר מיד על תהליך ההורות?
יעל: "לא בדייטים הראשונים, אבל ודאי כשמתחיל להירקם קשר משמעותי. במקרה כזה, סביר שעינין ההורות יוקפא באופן זמני".
* גילי בר, מאמן למציאת זוגיות ויועץ הכרויות בהתאמה אישית, ויעל דורון, פסיכולוגית ומטפלת אישית וזוגית, מנהלי "מכון זוגות" המקיים פעילויות בנושאי זוגיות ויחסים, וכן שירות "הכרויות בהתאמה אישית" – קודם מכירים אותך ואז מכירים לך.
