חיפוש פרטנר להורות משותפת – המלצות לחיפוש נכון
מדעי ההתנהגות של ה'דייטים'
לאחר שיקולים כבדי משקל, הרהורים והתחבטויות, החלטתם לעשות זאת. נרשמתם לאתר הכרויות ואתם נחושים למצוא פרטנר להורות משותפת, אדם שתעריכו ותרגישו הכי בנוח להגשים איתו את ההחלטה הגדולה של חייכם.
אז מה עושים מכאן והלאה? איך נערכים ל'דייטים'? במה שונים דייטים כאלה מדייטים רומנטיים? האם צריך לחפש את ה'קליק'? האם להעלות את כל הסוגיות כבר בפגישה הראשונה או בהדרגה? ומה קורה אם לוקח זמן למצוא את הפרטנר המתאים?
אסתה ברודצקי – קאופמן, מאמנת אישית לדייטינג והגשמת זוגיות עם כל התשובות.
כשלב ראשון ביצירת הקשר, רצוי להאריך בשיחת טלפון או למהר ולהיפגש?
"רצוי לחתור לפגישה פנים מול פנים כמה שיותר מהר, וזה נכון לכל יצירת קשר אנושי בכל תחום. אם במהלך 10 דקות של שיחה, לא עלו מוזרויות שונות שגרמו לכם להרגיש אי נוחות, תקבעו פגישה. אנחנו לא ממש מודעים לכך, אך העיניים שלנו הן הסנן המרכזי. אינפורמציה רבה מתקבלת דרך העיניים, שלעיתים היא בניגוד לכל מיני תפיסות שאנחנו שבויים בהן. למשל, הבנו שמדובר באדם ממשפחה טובה ומבוססת, אבל אולי כשנשב מולו נתרשם שהוא בעצם בטלן? נוכל לדעת מי עומד מולנו רק בפגישה בארבע עיניים".
הגענו נרגשים לפגישה. צריך לחפש מיד את הכימיה, את ההתרגשות?
"לא כימיה מהסוג של דייט רומנטי, שהיא אמורה להיות ברמה הגופנית או ברמה הרגשית. מה שכן, תסמכו על החושים שלכם. תחפשו חיבור, תראו אם אתם מרגישים בנוח אחד עם השני – שיהיה נעים, קליל ומעניין".
ואם מדברים על מפגש קליל ומענין – אז, בעצם, רצוי להשאיר את הדיון בנושאים המשמעותיים לשלב יותר מאוחר?
"צריך לשלב. בניגוד לדייט רומנטי, כאן כן אפשר להתייחס למטרה כבר בהתחלה. ניתן להתחיל ולברר כבר בשלב הזה לגבי אורח חיים וערכים של האדם מולכם – אבל לא להגיע עם משנה סדורה ופרטנית. תדברו ותספרו גם על דברים אחרים, כמו תחביבים, חופשות. תראו אם אתם מסוגלים לבנות קשר חברי, הרי בסוף יגיע החוזה – וככל שהקשר יהיה טוב יותר, הדברים יילכו חלק".
איפה כדאי להיפגש? למרות שלא מדובר ברושם רומנטי, כדאי לנסות בכל זאת לחשוב על רעיון יצירתי?
"כן, כדאי כי המטרה היא למצוא חן ולעורר חיבה. אפשר להכניס פן יצירתי למפגש הראשון, אבל מה שבעיקר צריך לזכור הוא לא להתאמץ להרשים, לא חייבים להיראות ולהישמע מאד אינטילגנטיים או ציניים, אלא להביא את הלב, את הנשמה. המטרה היא להכיר אחד את השני כמו שאתם באמת ולהבין אם תוכלו להסתדר, להרגיש הכי נוח שאפשר זה במחיצת זו".
האם בסיטואציה של תהליך הכרות כזה, בחינת אורח חייו של הפרטנר מולי צריכה להיעשות בצורה דקדקנית יותר לעומת תהליך החיפוש אחר בן זוג?
"חיפוש אחר פרטנר בנושא הורות משותפת הוא תהליך שאמור להתפרש על פני פרק זמן קצר יותר מתהליך מציאת בן זוג, שהרי המטרה ברורה לצדדים כבר מלכתחילה ואתם לא צריכים לוודא שאתם באמת מאוהבים או נמשכים זה לזה. דייט ראשון במצב כזה הוא כמו דייט חמישי, בערך, כשמדובר בחיפוש פרטנר רומנטי. וכן, צריך לשים לב לכל הפרטים – כי עם האדם הזה אולי תגדלו ילד. במהלך ההכרות איתו, יש לבדוק הרבה דברים, כגון, איך האדם מנהל את חייו, איך מתנהג לאנשים אחרים בסביבתו, איך מתייחס לבית שלו. לפי הדברים שתגלו, תוכלו לשאול את עצמכם, אם אכן מתאים לכם לחלוק הורות משותפת עם האדם הזה".
ואז, אולי קל יותר למצוא על מה לפסול…
"אני לא ממליצה לפסול על כל דבר שלא נראה לכם בדיוק כמו שרציתם, אלא אם זה בא מהבטן. הפסילה אינה צריכה לבוא ממקום של חרדה מהצעד או מהתהליך. תבדקו את כל הדברים בעיניים פקוחות ומתוך חשיבה כי ילד ממלא את החיים ומאחר ותביאו ילד ביחד, האדם הזה יחלוק איתכם את חייכם במובנים רבים".
צריך לחפש אחר אדם שבא מאותו עולם ערכים משפחתי או שגם כאן ניגודים יכולים להסתדר ולמצוא שפה משותפת?
"הבסיס בהחלט צריך להיות דמיון בערכים של הבתים בהם גדלתם. רצוי שתבואו ממשפחות דומות, כי בניגוד לזוגיות, שם לאהבה יש ערך מרפא ושני בני הזוג יכולים למלא אחד בעזרת השני את החסך הרגשי – כאן, אין את הערך הזה, כי אין חיבור רגשי עמוק".
מה קורה אם נניח פגשנו אדם נחמד שכנראה יהיה אבא מצוין, אבל הוא לא בדיוק מה שחלמנו עליו. נוח יותר להתפשר כאן לעומת מציאת בן זוג לחיים?
"באף סיטואציה לא צריך למהר לשפוט ולחתוך, כשיש משהו על בסיסו ניתן לייצר בהמשך התאמה. פגשתם מישהו נחמד, אך לא מדהים? כדאי להמשיך ולבדוק אותו. בחיים יש הפתעות ולפעמים דווקא ממישהו שאנחנו פחות מצפים, אנחנו מקבלים לבסוף את כל מה שרצינו".
רצוי למקד את תשומת הלב רק באדם אחד, או לנסות ולהרחיב את הפוטנציאל?
"בניגוד לחיפש אחר זוגיות, אני בהחלט ממליצה בסיטואציה של הורות משותפת, לנסות ולהיפגש במקביל עם שני פרטנרים פוטנציאליים או יותר. וגם לא צריך להסתיר את העובדה הזו, אם שואלים אתכם. תיצרו קשרים, תפתחו חברויות ואז, תחליטו מה יותר מתאים ונכון לכם, מה באמת יכול לעבוד".
מהי תקופת זמן ראויה להכרות ובניית קשר עד קבלת ההחלטה?
"כמו שאני תמיד אומרת, יש משמעות לזמן אבל כדאי לבחון עם כל החושים. באופן כללי, תקופת היכרות של כשלושה חודשים לפחות היא מינימלית, לא רק בגלל משך הזמן אלא כי דברים עלולים לצוץ בחיינו ובחיי הפרטנר הפוטנציאלי, ונוכל לראות כיצד הפרטנר מתמודד עם מצבים. האם הוא נלחץ, האם הוא מאשים, האם הוא חותך, האם הוא משתף וכו'".
באיזה שלב של ההכרות כדאי להפגיש את הפרטנר עם המשפחה?
"לדעתי, כדאי לשתף את המשפחה אחרי שאתם כבר החלטתם, ולפני החוזה המשפטי. כך אתם מגיעים סגורים יחסית ומשדרים שאתם הולכים על זה – מה שמונע את ההתלבטויות של משפחתכם בקול רם ויחד עם זאת אתם עדיין מאפשרים מקום לשיפוט נוסף של האדם, למקרה שפספסתם משהו".
ואם יצאנו כבר לעשרות 'דייטים' ולא הצלחנו למצוא, מה עושים? אחרי הכל יש את גורם הגיל והזמן שמוסיף לא מעט לחץ לתהליך.
"לחץ לא מקדם אף אחד לשום מקום בשום תחום. אל תשדרו לחץ ואל תדברו עליו. לחץ הוא דבר שמרתיע ויתכן והתסכול שאתם מרגישים מעורר תחושה לא נעימה אצל הצד השני. במצב כזה, אני ממליצה להתנתק קצת מאתרי ההכרויות – לקחת פסק זמן לתקופה, לשחרר מהלחץ ולחזור באנרגיות מחודשות".
* אסתה ברודצקי – קאופמן, מאמנת אישית לדייטינג והגשמת זוגיות,
בעלת טור קבוע ב-nrg – בנושאי זוגיות ודייטינג
