המסע להורות משותפת – סיפור אישי
אלי מלכה בדרך להורות
"אני רואה במודלים של הורות משותפת סוג של חזון", אומר אלי מלכה, 44, עורך דין מרמת גן. "הלוואי ואוכל למצוא פרטנרית שתהיה, לא רק אם ילדיי, אלא החברה הכי טובה שלי. מבחינתי זה יהיה אידיאל ההורות הטוב ביותר – הורות שמבוססת על חברות ושיתוף". בראיון אישי, מספר אלי על האתגרים בתהליך החיפוש, על התובנות ועל הציפייה הגדולה והמרגשת
לפני כשנתיים לערך החלה להתבשל באלי ההבנה שהמסלול הקונבציונלי של זוגיות, חתונה וילדים ככל הנראה יפסח עליו וכדי להגשים את חלומו להיות אב, הוא צריך לפעול בדרך אחרת ולחפש אלטרנטיבות נוספות כחלק מרצון למימוש עצמי וקיומי.
"רוב חיי, הייתי סוליסט", הוא מספר. "לא הצלחתי להביא לכדי מימוש את מערכות היחסים שהייתי בהן מסיבות כאלה ואחרות, הבנתי שאני ככל הנראה לא מתאים לחיי נישואים ואם הייתי מתחתן, סביר שהייתי נכנס לסטטיסטיקה הקשה של אחוזי גירושין גבוהים. לפני כשנתיים וחצי שמעתי על הורות משותפת והחלטתי לבדוק אפשרות זו. קיבלתי החלטה להביא לעולם ילד".
ובעצם החלטה זו, אתה מוותר על זוגיות?
"לא מוותר, רק משנה סדרי עדיפויות בשלב הזה של חיי. אם אצל רבים מאיתנו, המשפחה מתחילה בהכרות, זוגיות, וממשיכה למגורים משותפים, משכנתא ילד וגירושין – אני החלטתי להפוך את הסדר ולנסות להיכנס ב"דלת האחורית". אני מתחיל לכאורה ב'גירושין', נטול משקעים, ריבים וכעסים. אם תיווצר מכך זוגיות, הרי שזה מבורך ואולם כרגע, העיקר הוא ילד".
ומה עם נישואים בבוא היום?
"לדעתי, מוסד הנישואין הולך ונשחק. אני מעריך לא פחות את מוסד החברות והזוגיות. כרגע, ואני מדגיש כרגע, לא רואה בחתונה כמטרה עיקרית. בנוסף, הגיל שלי לא מאפשר לי לקחת את הזמן ולנסות עוד מערכת יחסים. אני רוצה ליהנות מגידול הילד ומשאר אותם תחומים מתוקף היותי הורה".
חלום משותף- תנאי בסיסי להכרות מוצלחת
לאחר שנרשם אלי לאתרי הכרויות של הורות משותפת ואף הכיר פרטנריות פוטנציאליות גם דרך מכרים, הוא גילה כי תהליך החיפוש מציב לפניו לא מעט אתגרים.
"נראה שלא מעט נשים בגילאים 35-40 אמנם מצטרפות לאתרי הורות משותפת, אבל הן לא באמת שלמות עם החלטה זו ולא מצליחות להיפטר מהמחשבה על חיפוש בן זוג", הוא אומר. "עם חלק מהנשים שנפגשתי איתן, הקשר הסתיים אחרי פעם פעמיים, כשהבנתי שהן לא מוותרות עדיין על חלום בן הזוג ועל הורות כחלק מתהליך זוגי. לא שזה לא מבורך, אולם נוצרת סיטואציה של חוסר תיאום ציפיות, כי הפרמטרים לחיפוש אב או בן זוג שונים זה מזה".
מהו קשר ההורות האידיאלי בעיניך?
"קשר שמבוסס על הבנה ופתיחות. חשוב לי למצוא פרטנרית בעלת ערכים, אחראית, מתחשבת ונכונה לפשרות הדדיות. מישהי עם ראש על הכתפיים וממוקדת מטרה. אני מעדיף לדעת שהרצון שלה להביא לעולם ילד/ים הוא חזק לפחות באותה מידה שהוא חזק עבורי".
מה לגבי אורח החיים בו תרצה לגדל את ילדך?
"אמנם בתפיסת עולמי, אני חילוני וליברלי, אך כן הייתי שמח להעניק במסגרת החינוך המשותף, מידה מסוימת של ערכים ומסורת, ארוחות יום שישי, חגים…"
בהגשמת מודל של הורות משותפת יכולים להיות סוגים שונים של מעורבות הורית. איזו מעורבות אתה שואף לקבל על עצמך כאבא?
"מבחינתי, הבית הקבוע של הילד בשנותיו הראשונות הוא בית האם. השאיפה שלי היא ליישם הסדרי ראייה, שמאפשרים לי לראות את הילד מינימום פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני, כאשר בתחילה הלינה, כאמור, בבית האם בלבד.
אני רואה לנגד עיני קודם את טובת הילד, ומאמין שיהיה לו נוח יותר בבית אחד קבוע. יותר מכך, בשנה שנתיים הראשונות, אני סומך על דעתה של האם, מאמין שהאינטואיציה האימהית/נשית במקרים מעין אלו הרבה יותר חזקה".
על מה לא תתפשר בניסוח ההסכם?
"על העתקת מקום מגורים בין אם בארץ ועל אחת כמה וכמה, מעבר לחו"ל. אני רוצה לגור בקרבת מקום ולקחת חלק פעיל בחיי הילד ובהחלטות הנוגעות לגידולו. בנוסף, חשוב לי מאד להקפיד על הסדרי ראייה מינימליים, מתוך ציפייה שאם ארצה לבקר יותר, תהיה לי את האפשרות. חשוב לי לדעת, שהאם רואה ותראה בי דמות אב, מודל לחיקוי עבור הילד שלנו ולא תופסת אותי רק כתרומת זרע".
אין לך חששות להיכנס למחויבות ארוכת טווח עם אדם שאולי לא תספיק להכיר זמן רב כפי שמכירים בן/ת זוג?
"אני כל כך בשל להיות הורה, שגם האינטואיציה ויכולת האבחנה שלי מתחדדות בהתאם. מנקודת המבט שלי, גם אם אטעה בחלק מההחלטות לאורך הדרך, עדיין – אם יהיה לי ילד, מצבי יהיה טוב יותר. אי אפשר לתת לחששות ולפחדים להניע אותנו ואחרי הכל, המצב שלי יותר קל ממצבם של זוגות שנישאו והחליטו להתגרש. מאחר ולי ולפרטנרית שלי לא יהיו משקעים, ההתמודדות תהיה קלה יותר, באופן יחסי כמובן, ובטוחה יותר– גם לנו וגם לילד".
ומה לגבי כניסת בני זוג למשפחה בעתיד?
"יש באפשרות הזו משהו מלחיץ, אבל אם תהיה בינינו, ההורים, הבנה הדדית שלא חושפים את הילד בשנתו הראשונה לדמות אב או אם אחרת, על מנת לא לבלבל אותו, אז זה בסדר. אם גבר אחד קם אליו בלילה וגבר אחר בא לקחת אותו באמצע השבוע, יש סיכוי שאנחנו מכניסים לחייו חוסר סדר, בלבול ותחושת אי- ודאות – את אלה הייתי שמח למנוע".
איך קיבלו המשפחה והחברים את החלטתך?
"החברים תומכים, מבינים את הנסיבות והמניעים שלי. המשפחה שלי, על אף שהיו שמחים לראות אותי מקים משפחה קונבנציונלית, מכבדים את ההחלטה שלי וכבר מצפים לראות אותי אבא. העיקר שייכנס עוד ילד למשפחה שלנו".
