איך למצוא שותף להורות?
מצאו שותף עכשיו ולימדו כיצד לקיים הורות משותפת!
כאן תוכלו ללכת בבטחה אל הולדת תינוק משותף וגידולו באושר!
גבר בן 42, רווק, סיפר לנו בהתרגשות: "לעיתים, אני הולך ברחוב ורואה ילד בן 4 או 6 משחק עם אביו בכדור וליבי יוצא אליו. זה נכנס לי לחלומות, לא מרפה. נכון, הדייטים הכושלים שלי הם באחריותי, אבל אני איש משפחה וחברים, אחראי ומסור! אני יכול להיות אבא נהדר, גם אני רוצה ילד! "
אם גם אתם כמהים לתינוק, אתם לא לבד. רבים מבקשים להביא תינוק לעולם ולגדלו באושר. חלק מצליחים להשיג זוגיות ולגדל את הילד בתוך תא משפחתי רגיל – אבא אמא ילדים, אבל לא תמיד התסריט הזה יוצא אל הפועל…
יוצאים לדייטים ללא הועיל ולא רוצים להתפשר?!, מאמינים שזה נורא לישון יחד ללא רגש רק בשביל שתהיה לכם משפחה? מבינים היטב את חסרונות בנק הזרע? האתר הזה בשבילכם.
לא אחת הזמן הביולוגי לוחץ, וכמו אותה אישה בת 34 שציינה: "אני יושבת איתו בדייט ולא יודעת על מה לחשוב קודם, אם הוא יהיה אב נהדר, או נפלא במיטה או רגיש כבן זוג, אני יודעת שאני לחוצה ומשדרת את זה! בכיתי כשחזרתי מביקור אצל חברתי שילדה והחזיקה את התינוק על זרועותיה ולא, לא קינאתי בה על הזוגיות שלה"
גם לכם הזמן רץ ואתם רוצים תינוק לאו דווקא עם זוגיות? אתר בייבי לי נולד למענכם.
תוכלו להפיק ידע רב מבייבי לי ! ומכאן , אם תרצו- תצאו עם תינוק !
אתם לא לבד בתחושה שלא לכל אחד ובכל זמן מתאימה המשפחה המסורתית, חלק ממסורת אשר לאט לאט (מהר?!) מתפרקת לאור שיעור גירושים אדיר ובעיות קשות בנישואים.
רק 10 אחוזים מהנשואים חיים באושר רב. אם אינכם בטוחים שתשיגו זאת … והשעון מתקתק..האתר הזה בשבילכם.
אם אתם שואלים למה אנו אומרים זאת,התשובה היא כי יש ערך וחשיבות לעמוד כנגד מציאות משתנה ולקבל החלטות.
קיימים מיתוסים שחובה לפרק! אמיתות לבחון! מעשיים שיש לעשות!
מי אמר שילד מאושר גדל רק במסגרת נישואים? מי מסכים עם הקביעה ש"נישואים לא מפרקים בגלל הילדים" ? האם ילד מאושר יותר הוא זה שהוריו הנשואים לא מסתדרים, או זה שהוריו מקיימים קשר חברי ומשותף בשני בתים שונים?
אם לא נרשמתם, זה הזמן לעשות כן. מכאן ניקח אתכם יד ביד להולדת תינוק. לא פחות.
לא נוכל להקיף את כל הנושא ברגע אחד. צדדיו רבים- פרקטיים, נפשיים, חינוכיים, משפטיים וכלכליים.
נוכל לנסות יחד אתכם.
דעו לכם, אפשר לעשות הורות משותפת– יותר ויותר אנשים בוחרים במודע להיכנס לתהליך בריא שכזה!
טובת הילד היא הדבר היקר שכולם מבקשים לעצמם, ילד בריא ושמח, וכן, זה אפשרי.
אפשרי שאם תאהב את בנה ואב יאהב את בנו, אך ההורים יקימו קשר משמעותי ללא אהבה, בבתים שונים תוך חברות וכבוד.
אמרה לנו אישה חכמה: "אני לא מקנאה באותם נשים וגברים אשר מגיעים לגיל מסוים וצריכים להתפשר!, למה בכלל להתפשר? האם הם חושבים שזוגיות היא הדרך היחידה לגדל ילד? זה נכון רק בתנאי שהזוגיות עומדת במבחן הזמן, וכמה קשרים טובים כאלה אתם מכירים? הרי האהבה לא תברח לשום מקום, ואותה אישה תהא פחות לחוצה לאחר שמימשה את האמהות שלה ותוכל לקיים קשר אוהב עם בן זוג עתידי, זה כבר קורה היום!"
לא הכל קל, אבל מי שאינו טומן ראשו בחול יודע כי ידע הוא כוח! מעשים ולא מעשיות יובילו אותו אל הולדת תינוק וחינוך ילד.
הנושאים באתר רבים. כאן תלמדו איך להתחבר יחד להורות משותפת!
הבאת ילד לעולם באופן של הורות משותפת מעלה שאלות רבות, מציפה מחשבות וחששות, אך אם נבחן זאת לעומק, גם קשר של אהבה מציף בשאלות אדירות. כל מחויבות לאורך זמן דורשת התעמקות. אחת הטעויות הנפוצות היא לא ללמוד מניסיון נצבר, ללכת בעיניים עצומות ולקוות לטוב. טעות אחרת היא לערב רק רגש בתוך התהליך. האמת היא שאם נכיר את עצמינו היטב, נדע מהי מטרתנו, נעמוד באומץ מאחוריה עם ידע רב ותמיכה ראויה… נוכל להשיג אותה.
כדי להתחיל חשוב להכיר מספר נושאים והם :
1– מי אני בכל התהליך הזה, איך להזיז את העניין, מתי להיפגש וכיצד לנהוג בפגישה
מה אני מצפה מעצמי, מה לברר ואף לשאול בטלפון, מה לעשות – ויותר מזה, מה לא לעשות…
מהם הצעדים הראשונים, ולמה לא ללכת לבנק הזרע ולפתור את הנושא באופן אחר לחלוטין הכולל תרומת זרע.
מה לעשות בפגישה הראשונה, האם לערב בתהליך מגע מיני או עדיף שלא.
2- מה לבדוק אצל בן הזוג הפוטנציאלי, כמה זמן לתת לעצמי לבדוק את זה ומה לעשות תוך כדי
מהם ההיבטים החשובים שעלי לבדוק, מהי מידת המעורבות ההורית שאני מחפש אצל השותף, האם נטייה מינית היא סוגיה רלוונטית עבורי.
3-מהן המשמעויות של הקשר מבחינת החוק, איזה ליווי אני צריך לתהליך הזה ואיזה הסכם, אם בכלל צריך הסכם
האם אני צריך ליווי כלשהו בתהליך, מה החוק אומר על כל ה"עסק": הסדרי ראיה, סכומי מזונות, מהו ההסכם הקיים והאם החוק מגן גם ללא הסכם, מהו הדבר החשוב ביותר (רמז רמז… לבחור נכון ספציפית עבורך עדיף על כל הסכם).
4-איך זה יראה בפועל
מה קורה כשמעורב בן זוג עתידי, מה מעמדו, מה אני מצפה והאם ניתן "לראות את הנולד"?
היכן ניתן לשמוע על מעט דוגמאות שהצליחו ואיך.
אוקי.. נתחיל מההתחלה:
מי אני בכול התהליך הזה, איך להזיז את העניין מתי להפגש ואיך לנהוג בפגישה
או: תשעת העקרונות של ההתחלה
עקרון ראשון – תינוק לא יבוא מעצמו. צא להיפגש!
יום אחד הגיע פרופסור מאוד מכובד להרצות בפני מנכ"לים בכירים על ניהול זמן. הפרופסור כבר פרש מזמן, אך בלחץ אותם מנכ"לים הסכים לבוא ולהפגין את חוכמתו. הציפייה הייתה גבוהה. כולם הגיעו מצויידים היטב, מכשירי הקלטה ומצלמות בידיהם, וכמובן – כלי כתיבה. הפרופסור ניגש ונעמד מאחורי הפודיום והוציא מתחתיו אקווריום גדול, בעוד כולם ישבו מסוקרנים ומצפים לדברי הפרופסור. לפתע החל ה פרופסור להניח אבנים גדולות בתוך האקווריום, עד שהתמלא כולו, ואז ביקש מהנוכחים להרים את ידיהם אם הם חושבים שהאקווריום מלא. כולם הרימו את הידיים. "המממממ… " השמיע הפרופסור. "מעניין", והוציא אבני חצץ קטנות, והחל למלא בהן את האקווריום. החצץ נכנס בין האבנים הגדולות עד שמילא את האקווריום. "האם הוא מלא עכשיו?" שאל.
כמובן שכולם כבר הבינו את העניין ואף אחד לא הרים את ידו. מה הוסיף הפרופסור לדעתכם אחרי זה? נכון, חול. אחר כך? אכן, מים. האם אפשר היה להכניס את האבנים הגדולות לאחר המים? לאחר החול? לאחר החצץ ? בוודאי ש לא. האבנים הגדולות מסמלות את הדברים החשובים בחיינו. אם לא נתכנן ונשים אותם קודם, לא יהיה להם מקום ומה שינהל אותנו אלו האבנים הקטנות, הדברים השוליים והדחופים בחיים.
אז תינוק חשוב לך. החיים שלך מלאים בעבודה, יצירה, חברים ומשפחה. זה הזמן לחשוב על סדר עדיפויות, ולהקדיש זמן לאבן הגדולה מכל – הבאת תינוק. זה הזמן למחויבות אדירה, צא לדרך.
עקרון שני – רוגע
"דבר ראשון, תירגעי" צועק הגבר על האישה. כוונתו טובה, אבל כדי להירגע באמת מול תהליך כה משמעותי, חשוב להכיר את עצמך ולכבד את מי שאתה.הנושא רגיש וחשוב לדבר עליו עם חברים קרובים ומשפחה תומכת. לעיתים תקבלו הערות חשובות ביותר מאנשים שלא ציפיתם.אנו לא לבד! סביבנו אנשים שאנו יקרים להם מאוד, אנשים הרואים את טובתנו עוד לפני טובתם ולעיתים מסוגלים לייעץ לנו בחוכמה כיצד לנהוג.אנשים שאנו חשובים להם, יכולים להאמין שמה שמתאים ונכון עבורם לא בהכרח טוב לנו ולעזור לנו עם מה שמתאים לנו ולאורח חיינו.
העלו את הנושא בשיחות, ציינו כי זוהי שאיפתכם וספרו בגילוי לב על הצורך הזה. אנו בטוחים כי תקבלו תמיכה חשובה מהקרובים לכם.התמיכה הזו היא דלק אדיר!
עקרון שלישי- חיפוש אקטיבי – "לדוד של שמוליק יש גיס שהתגרש. תשאלי אותו"
כן, כבר ניסיתם למצוא בסביבה הקרובה אדם המעוניין לעשות איתכם ילד, לעיתים קיים אדם כזה מול העניים, אבל לרוב זה לא בנמצא. בייבי לי הורות משותפת הוא מקום בשבילכם. הירשמו ומיצאו אנשים כמוכם. מאחורי כל פרופיל עומד אדם יקר ותקוות בליבו, חלומות ושאיפות מאוד דומות לשלכם, והמשימה רק מתחילה – למצוא אותו. אמנם הכל בראש, אבל יש משהו קל יותר בפגישה כזו מאשר בפגישה לצורך התאהבות. קל כיוון שאיננו בוחנים רק את קימורי גופה של המיועדת או ישבנו של המיועד, אנו נשים לב לקווי האופי, נשים לב ללשון הגוף, לציפיות, ליכולת התקשורת, לנימוס,ולדברים נוספים. אנו עשויים להיות פחות מתוחים מכל ההיבטים המיניים אשר באים לידי ביטוי בפגישה בעלת אופי אחר.
אבל בואו נמתין לרגע עם נושא הפגישה, אנוו עוד מעלעלים בכרטיסים.
עקרון רביעי – סובלנות כלפי האחר- "היא כתבה תינוק בכרטיס ב "ט" עם שגיאת כתיב !"
ואולי היא דיסלקטית ואישה נפלאה!, אל תמהרו לפסול. אנשים שונים נוהגים באופן שונה בבואם לכתוב, לא כולם בעלי כושר ביטוי שופע ורהיטות מלידה, אך אין זה אומר דבר על היכולת ההורית שלהם. זיכרו, מאחורי כל כרטיס ישנו אדם, עולם ומלואו.
חישבו פעמיים לפני שאתם פוסלים בשל תמונה. זכרו שאין מדובר פה במשיכה מינית! היכולת ההורית מונחת על הכף.
לימדו מה חשוב לכם, וזיכרו כי עם האדם הזה עליכם להסתדר ולא לשכב במיטה. להסתדר פירושו לסמוך, לתת אמון, לקיים חברות. את כל אלו אין תמונה יפה יותר או פחות מבטיחה.כך שרוצ/י לעבור לטלפון, בשיחת הטלפון למילים משמעות עשירה יותר,טון דיבור מספר סיפור,הקשיבו גם לו, נימוס ועוד אלמנטים מקלים בשיחת הטלפון על הסינון הראשוני.
עקרון חמישי – השתמש באינטואיציה – "מותק, את רוצה לבוא אלי עכשיו ונדבר על זה?"
אז זהו, שלא.
אנשים רציניים נוהגים בנימוס בשיחת טלפון. זהו מדד מצוין לחוש עם מי יש לך "עסק".
"הקול שלו היה נעים, ויותר מהכל התרשמתי שכאשר צלצלתי הוא היה עסוק וביקש בנימוס לחזור אלי עוד שעה, וכך אכן היה, משם השיחה הייתה מצוינת ". כך אמרה לנו אורלי על הפעם הראשונה ששוחחה עם גיא בטלפון,"תחושת הבטן שלי מהשיחה הראשונה הייתה מצוינת". אז עזבו אתכם מכבוד כמו "מי יצלצל למי ראשון", חבל לדחות את הדברים! זמן אינו משאב סתמי שיש לזלזל בו, יאללה – להניע !לזוז! לפעול! תינוק לא יבוא אליכם הביתה, ידפוק בדלת ובידיו חיתולים ומוצץ. הדרך דורשת בגרות ומחויבות רבה. גשו לכרטיסים ובידקו את המתאימים ביותר עבורכם. ניתן לקיים גם מספר קשרים במקביל, אין זה בושה ואפילו רצוי. המיקוד הוא יתרון אך גם הבדיקה המקיפה היא רעיון מצוין.
בזבוז זמן רב על אדם אחד אשר מתמהמה עלול להתגלות כשגיאה.
האינטואיציה היא תחושה מוקדמת ללא יכולת להסבירה. הבטן שלכם חכמה, לימדו לסמוך עליה. אם היא חשה רע לגבי משהו,אין זה בדרך כלל סתמי. אין אנו חלילה מכוונים אותך להיות אימפולסיבי ולשלול על כל שטות, אבל לימדו לסמוך על הרגש והבטן לא פחות מעל הגיון .
עקרון שישי – שיחת טלפון יכולה להיות ארוכה- אל תחשוש מלדבר!
הגיע הזמן לדבר. שיחת הטלפון הראשונה חשובה כדי להבין האם האדם שמשוחח איתי הוא פרטנר טוב לפגישה או לא. נכון, ניתן להיפגש עם כל אחד המעוניין בפגישה, אך הסכנה היחידה היא "הרעלת קפה " . "הרעלת קפה " מביאה למיאוס כלפי פגישות , לזילזול, ספקנות, פסימיות ורגשות שלילים נוספים אשר ימנעו מכם להיות רעננים בבואכם לפגוש את המיועד להורות. לכן, שיחת הטלפון לא יכולה לרמוז אם "זה האיש" אך בהחלט ניתן להסיק ממנה כי "זה לא האדם ". ואיך נדע?קול נעים, אופן שיחה מנומס, הקשבה פעילה מצד הצד השני, גילוי לב ראשוני וכנות, מעידים כי יש מעבר לקו מישהו שפניו רציניות.
אך זה לא הכל. חשוב לתת מעט מעצמיכם, לדבר בגילוי לב על הסיבה שהביאה אתכם לאתר, וכן, מותר לשאול שאלות כגון- מה חברך ומשפחתך חושבים על הדבר, באיזה שלב אתה בתהליך ועד כמה חשבת על כך, מדוע אתה בוחר בדרך זו של הבאת תינוק ולא בדרך אחרת, האם אתה מאושר בחייך היום, מה אתה עושה. ככלל, שאלות טובות אותן נשאל אדם ראוי, מביאות לתשובות עמוקות, ואילו כשהן פוגשות אדם מהוסס מאוד, סגור, לא תקשורתי ומרוחק, יביאו בקלות למסקנה שהוא או היא לא בשבילכם.
כן, גם "לא" זו תשובה, ובסה"כ חסכתם פגישה מאכזבת.
מותר לדבר! מותר לאתגר בשיחה! אין כל בושה או פסול להיות אמיתיים, כי אין מה להסתיר! אדם שפיו וליבו שווים יהיה אדם המתאים לכם לפגישה.
עקרון שביעי-הפגישה מדברת – לימדו להקשיב, לימדו לשאול
לפגישה הראשונה יש כוח ועוצמה. לא סתם נאמר כי "אין אפשרות שנייה לעשות רושם ראשון". מנגד, אין לבלבל בין מטרות הפגישה המכוונות לעשיית תינוק יחד כתחליף לבנק הזרע, לבין מטרות פגישה של דייט רגיל.
אין חשיבות עליונה למשיכה. כן יש חשיבות לאופי.
שפת הגוף של האדם מעידה עליו כאלף עדים לא פחות מהמילים שאמר. עם זאת, חשוב לזכור כי יש מקום להתרגשות ולמתח מסוים אשר נוצר בפגישה ראשונית כזו ולא למהר לשפוט לחומרה על כל שטות.
כפי שציינו לגבי שיחת הטלפון: זה הזמן להיכרות, לא חייבים לדבר ישר על הדברים ה"תאכל'סיים". ניתן להתחיל בדיבורים על מזג האוויר ובנושאים מעולם העבודה, ולא לגשת ישר לעובי הקורה. מיד לאחר הסמול טוק הראשוני, יש בהחלט מקום להעמיק.
"הרגשתי שהוא מתפתל מכל שאלה רצינית שהעליתי. ניסיתי לדובב אותו לגבי הסיבות המביאות אותו להביא תינוק, ניסיתי לשאול איזה אבא הוא רואה את עצמו ומצאתי מולי התחמקות וציניות. בזה זה הסתיים". כך אמרה לנו נילי על הפגישה הראשונה שהייתה לה עם אוהד. כן,זו עבודה להיפגש! זו משימה! ישנן עליות ומורדות,אך חשוב להמשיך ולא להתייאש.
שאלות כמו: מה אימך חושבת על התהליך? איזה קשר יש לך עם חבריך? עם המשפחה? איזה אב אתה חושב שתהיה? מהי המשמורת שראית בעיני רוחך ושרצויה לך? איזה קשר אתה רוצה איתי, ומה טיבו? איך אתה רוצה להתקדם, ובאיזה קצב? הן שאלות נכונות. אל תצפו לתשובות מלאות. אל תצפו לתשובות הקולעות בול לרצונותיכם, אבל צפו לכנות, יושר, אותנטיות. אדם שלם יענה ברצינות גם על שאלות קשות ולעיתים יאמר "אינני יודע כרגע", ואילו אדם מתחמק ימצא דרכים רבות להראות כי אינו בשל. ציניות והתחמקות הן חלק מאלה.
הומור J , יש לו מקום חשוב בהיכרות! לצד הרצינות יש מקום לשחרור. לא בכל עת יש לדסקס על הנושא הישיר, וחשוב להשאיר גם מקום להמשך. בואו עם חיוך, זה תמיד פותח.
עקרון שמיני – גם אחרי הפגישה הדברים מהדהדים. הקשיבו
לעיתים, אפילו לאחר יומיים שלושה, אתם חשים בדברים שלא חשתם בהתחלה. תנו לעצמכם להרגיש, הרשו לבטן לומר את דברה. היא חכמה מאוד. לא תמיד אנו מצליחים להרגיש ולדעת בפגישה עצמה. לעיתים המילים הנאמרות הן כה כובשות, אך הבטן אומרת לנו דבר אחר. לא תמיד אנו יכולים לדעת הכל "אונליין". לאחר מכן, כשהדברים שוקעים, אנו יכולים לחוש בבהירות רבה יותר האם הייתה פגישה טובה או לא.
עקרון תשיעי- פשרה היא מהמילה "פשר" מחלוקת מ"חלק" , לימדו לתקשר עם האחר
היא לא נולדה תאומה שלכם והוא לא קורא את נשמתכם בדקה.
אין לו או לה את אותו הרקע ממנו באתם ואותם הצרכים בדיוק כפי שאתם חשים, ולכן הבלתי צפוי צפוי ! , ברור מאיליו כי קיימים פערים, ברור מאיליו כי ישנן דעות שונות, השאלה הגדולה איננה אם הן קיימות אלה האם ניתן להתפשר עליהן.
מאבקים על שטויות ,יצירת חיכוכים מיותרים היא טעות.
אנו נאמר זאת יותר מפעם אחת – חשוב לבחור נכון ! חשוב לבחור בן זוג נכון הרבה יותר מלהישען על סעיף כזה או אחר בהסכם !
הסכם לא יציל אתכם מול אדם לא נכון, וחיים אינם מקום למשפט בלבד, חיים מספקים וגידול ילדים בהבנה והרמוניה לא יצליחו באמצעות צווי בית משפט ולכן הבחירה שלכם חשובה.
אדם נורמטיבי, בעל רקע אישי הכולל עבודה מסודרת, נועם הליכות, חברים טובים ומשפחה הוא אדם שלמד כי בחיים אין שחור לבן.
"תתחברו רק עם מי שניתן לריב איתו " ואנו מתכוונים בזה כי השאלה היא עם מי ניתן לישב אי הבנות.
אנו בטוחים כי אי הבנות וסכסוכים ניתן לישב עם אנשים גמישים אשר טובת העניין לנגד ענייהם, ומנגד , אנשים קשים ביותר אינם מתגמשים ויהיה קשה להתפשר איתם.
פשרה הוא כששתי הצדדים לא מרוצים באותה מידה ואם אינכם מבינים זאת תתקשו לעשות תינוק עם שותף.
פשרה היא הכרח ! אי הבנות הן חלק בלתי נפרד מהקשר הזה אך הדרך הלגיטימית לפתרון עוברת דרך תקשורת פתוחה, הערכה וכבוד לאחר.
אם אתם חושבים שכל מה שתרצו יתגשם אתם במסלול לא נכון, אך אם אתם מבינים כי מחלוקות שיעלו הן קרקע לשיחה ולפתרונות יצירתיים אתם יכולים להתחיל.
מי שמאמין כי הסכם חזק יציל אותו בעת מחלוקת קשה טועה טעות מרה, הסכם ,אם הוא נחוץ כלל, לא יפריע לאיש לנסות ולא לקיים אותו, הסכמים אינם שווים את הנייר אשר הם חתומים עליהם אם מאחוריהם ניצבים אנשים המסרבים לפעול לאורם,בכוח לא יפתרו דברים, הם יפתרו בתקשורת טובה.
החולק על דעתכם אינו אויב, הוא רק אוחז בדעה אחרת , זה מותר .
מה לבדוק אצל הבן זוג הפוטנציאלי לאחר הפגישה הראשונה, כמה זמן לתת לעצמי לבדוק את זה ומה לעשות תוך כדי
"אני ידעתי מהתחלה שאוהד הוא האדם שאיתו אני אעשה ילד,אבל זה לא מנע ממני לסגור את הקצוות ,רק לאחר כל התהליך הבנתי מחדש שתחושות הבטן הראשונות שלי היו מוצדקות, אבל למדתי כל כך הרבה בדרך שזה היה שווה "
בוידוי הזה אין חדש,הבטן יכולה ל"הרגיש" כבר בהתחלה שזה זה אבל ברור מאיליו שלא הולכים מהפגישה כבר להפגיש זרע עם ביצית וזה לא בנק הזרע פה.
מספר עקרונות מנחים :
עקרון ראשון- מהירות ופזיזות אינם אותו דבר
"נכון, הלכתי איתך לשתי פגישות טובות אך זה לא אומר כי בזה זה נגמר "
וכך ראוי לחשוב.
נכון, הזמן הביולוגי והכמיהה דוחפים להזיז תהליך, ומהר.
אין אנו נגד מהירות, להפך, אך היפוכה של המהירות אינו האיטיות אלה הפזיזות.
כיוון שפניינו אל עבר בחירת אדם שנרצה להיות איתו בקשר עשרות שנים חשוב לא להיות פזיז.
כשאנו בוחרים אדם אשר ישפיע באופן מהותי על גידולו של התינוק שלנו, על חינוך הילד שלנו, שיהיה מופקד על היקר לנו מכל, ניתן למהר אך לא להיחפז.
החיפזון עלול להביא אותנו להיות שטחיים, מהירות עשויה להיות מבורכת במידה ואנו עושים את הנדרש.
ומהו הנדרש?
זהו נושא מאוד סוביאקטיבי ,אך באופן כללי הנדרש הוא להכיר באופן מעמיק יותר ויותר את המיועד, חבריו, משפחתו,לקיים איתו תהליך תקשורתי עשיר.
לבלות ולהיות איתו עוד ועוד כדי להפוך לחבר,פרטנר , שותף לדרך.
עקרון 2-הכרות אינה רק מה נאמר בפגישה, פגוש משפחה וחברים
"היו לי היסוסים, חששתי לא מעט, הזמן עבר והשאלות קדחו לי במוח עד שיעל אמרה לי בשבת בבוקר לבוא להוריה ,עושים על האש וגם אחי וביתו יהיו , תבוא,יהיה נחמד אמרה , והיה כל כך נחמד, הוריה היו מקסימים ואחיה היה מלא הומור וחכם,היחס לביתו היה מקסים מצד כולם,והרגשתי שאני רואה זווית גדולה מאוד על יעל, ואני אוהב זאת, הרגשתי שאני יותר ויותר בשל, שזו היא ! "
אדם לא נולד מהים,גם לא מהחול, כל כך הרבה ניתן ללמוד מפגישה שכזו.
עקרון 3- לדבר על הכל ולהבין גם ש.. ברגע שיהיה תינוק יהיו פערים, זה אנושי.
הבאת תינוק לעולם היא מעשה אדיר, עוצמתי, הינו משאת נפש אשר אנשים כמהים איליו והוא לרוב נחשב למעשה החשוב בחייהם.
כסף,רכוש או עבודה אינם שווים בחשיבותם לתינוק שנולד.
למעשה זאת הפעם הראשונה שאנו חושבים ש"יש משהו חשוב יותר מאיתנו "
תינוק הוא דבר כזה,לא מעט מההורים יגידו שאם יצטרכו לתת את חייהם למענו כך יעשו וזהו ,בואו לא נשכח, רק עולל שמעולם לא תקשרו איתו בשיחה קרובה. דפוס התנהגות שכזה הינו ביאולוגי.
מה חשוב מלהביא ילד לעולם?
מעטים יגידו שיש משהו חשוב מזה .
ולכן,קורה דבר מעניין, לא תמיד מה שחשבנו קודם על עצמינו מתקיים!
לא כל בחורה שנדמית כאם נהדרת נעשית כזו, לא כל גבר שנראה אדיש נשאר אדיש כאב,
לא כל מה שהיינו בטוחים שנהיה מתקיים.
למעשה , שוב, הבלתי צפוי צפוי !
אחרת , איך נסביר את התופעה השכיחה של דיכאון אחרי לידה, לכאורה האושר בהתגלמותו הגיע ולמעשה, כובד רב מצטבר, ומובן כי בתהליך שינוי כה משמעותי צצים כוחות חזקים מאיתנו, טובים וקשים כאחד.
למה אנו אומרים זאת?
כדי להבין כי אנו צפויים לשינוים כאילה ואחרים אצל ההורים, יתכן כי לא כל מה שנאמר בקלות ראש ואפילו בכובד ראש טרם הולדת הילד , יתקיים גם לאחר מכן.
להבין זאת אין פרושו לא לסכם דברים ולא לחתור להבנות אך חשוב לדעת שוב כי רק עם אדם בעל אישיות חזקה,גמישות ,כבוד לאחר, ניתן יהיה להתפשר ולהתגמש כי משפט שלמה אינו הפתרון.
מהם המשמעויות של הקשר מבחינת החוק ואיזה ליווי אני צריך ואיזה הסכם אם בכלל
לחיים יש כוחות משלהם ולנו יש צורך רב לארגן אותם ,להיות בטוחים בהם.
האם ילד שנולד לזוג נשוי יהיה חסין מפני הפרדות הוריו ? בודאי שלא.
האם יש הבדל בחוק בין טובת הילד שנולד להורים שהתחתנו לבין טובת הילד שנולד להורים שלא נישאו? בוודאי שלא.
החוק שומר על טובת הילד ודואג לקיום החובות והזכויות של הוריו כלפיו ,גם אם אילו הורים שנישאו או היה זה מפגש אקראי שהביא להולדת תינוק.
אם זאת שאלות רבות עולות :
האם אני צריך ליווי , מה החוק אומר,הסדרי ראיה, סכומי המזונות, איזה הסכם קיים והאם החוק מגן גם ללא הסכם,מהי החשיבות הגדולה ביותר (רמז, לבחור נכון עדיף על כל הסכם)
התינוק עוד לא נולד, שאלות עולות בראש,איך נוכל לתת אמון באדם אחר,ומה יקרה עם יצוצו מחלוקות שלא יפתרו בתקשורת בריאה.
מהם הסדרי הראיה הטובים לי כאם,כאב,האם יש הבדל בין השנתיים הראשונות והשנים אחר כך לגבי הסדרי הראיה,מה החוק אומר לגבי זכות האב וזכות האם, ולגבי החובות, מהו המרחק הרצוי של המגורים בין ההורים, ומה החוק אומר לגבי התרחקות של הורה ומעבר של מאה קילומטר ויותר, ואולי לחו"ל .
"רעדתי כשחשבתי שאם היא תתאהב בעתיד באמריקאי והיא תעבור לחו"ל, איך אראה את הילד" אמר לנו דוד , השוני שחל בו הבע מהבנתו שיש חוק בנידון.
למעשה אין זה שונה מכל שותפות,עסקית,זוגית שנולדה מאהבה, או כל שותפות אחרת,וחשוב להרגיע , יש חוק במדינה אשר מכסה לא מעט נושאים.
המדינה זה לא רק המנון ודגל או "מישהו דואג לך "
חוסר ודאות זה דבר קשה,אתם חוששים כי מילים שניתנו כהבטחה טרם הולדת הילד לא יעמדו במבחן הזמן.
אם זאת חשוב וצריך לזכור: לאב ולאם יש חובות וזכויות כלפי הילד אשר המדינה (כן, זו שגם אחראית על דוחות החניה והאגרה ) שומרת היטב.
למדינה ולחוק יש אחריות רבה כלפי מה שמכונה "טובת הילד " , טובת האזרח הקטן הזה אשר קולו אינו חזק דיו להישמע.
אין אנו אומרים כי פונים לחוק בכל בעיה קטנה, אין אנו אומרים כי לא ניתן לפתור מחלוקות שיצוצו ללא החוק והמשפט, אך אנו בהחלט אומרים כי לאב ולאם חובות וזכויות כלפי הילד אשר החוק דואג לשמור.
החוק דואג לשמור זאת כשעקרון טובת הילד לנגד עיניו.
מישהו דואג לך,ואם אתה אב אשר חלילה מונעים ממך לראות את ילדך, תהה זו המדינה שתחלץ לעזרתך כי טוב לו לילד לראות את אביו כפי הראוי, ואם את אם אשר אביו של הילד אינו רוצה לתת לו מזונות, תהה זו המדינה אשר עשויה לכפות עליו לעשות כן, ועוד ועוד.
לא, אל תגיעו לשם , בחרו היטב! או "צריך שתיים לטנגו "
החוק מגן אך מה שעשוי להגן טוב ממנו הוא בחירה נכונה של אב או אם לילד.
אנו נחזור ונשנן לך זאת שוב ושוב,אנו מאמינים כי אדם נורמטיבי, שומר חוק, חיובי, איש של קשרים וחברים יהיה אדם אשר עבר דבר או שניים בחייו ויודע פשרה מהי, רואה את המטרה כעליונה ואת טובתו האישית כחשובה אך לא היחידה בתהליך, אדם כזה יהיה אב או אם נפלאים לעשות איתם ילד.
צריך שתיים לטנגו, ובטנגו של עשיית ילד יחד הצפוי הוא שיהיו אי הבנות ! הצפוי הוא שתהיינה מחלוקות ! שהרי גם בקשר נישואין יש מחלוקות ואי הבנות והשאלה הגדולה היא איך פותרים אותם.
התחשבות, הערכה, כבוד, תקשורת הן אילה שיעזרו.
כן, יש חוק, כן, יש מדינה שומרת אך עדיף לזכור זאת ולא להשתמש בכך.
"אני לא צריך הסכם, זה רק מלבה את היצרים וגורם לאי נעימות ולכישלון הקשר שנמצא בתחילתו, כבר להציג אולטימטומים ?! "
שאלה נהדרת שאנשים מסויימים לא יאהבו לשמוע.
הקושי הגדול בהסכם טרם הולדת התינוק הוא שגם האב וגם האם אינם יודעים במאת האחוזים איזה אב או אם הם יהיו (אפילו לא בשמונים ) .
הם חושבים ש… , מעריכים ש…. , צופים ש… , ומתפללים ש… , אך החיים חזקים.
אין זו עסקת מניות, אף לא עסקת רכוש, המדובר הוא בתינוק אשר מרגע לידתו משנה סדרי עולם !
מה שבטוח הוא : מה שהיה לא יהיה .
רצונות שבאו לידי ביטוי לפני הלידה, משתנים.
צרכים שלא באו לידי ביטוי לפני הלידה, משתנים.
העולם משתנה ומאוד קשה לבוא שנה לפני הולדת תינוק ולקבוע בדיוק מלא למה מוכנים ולמה לא בנושאים של הסדרי ראיה ,מזונות, חינוך וכו.
אין זה אומר לא לדבר , חלילה, אין זה אומר לא לסכם, חלילה, אין זה אומר שלא צריך הסכם אך הסכם לא יציל אף אחד משום דבר.
ולעיתים, כן, הוא יטרפד קשר אשר רק התחיל.
בואו נזכור – גם קשר של נישואין אינו מתחיל על פי רוב בהסכם,ואם יש הסכם, יהה זה הסכם ממון אשר מנסה להסדיר פערים הקיימים מלכתחילה בין הצדדים.
ומה קורה שמתגרשים?
אז נכונה לצדדים מערכת של אילוצים ובעיות שעליהם לפתור, בטוב או ברע,ומובן הוא שגם שם לא הולכים לראות הסכם בנוגע למשמורת או הסדרי ראיה אילה בונים אותם על פי טובת הילד, הדין ורצונות הצדדים.
"אז זה בעצם כמו גירושים מבלי להתחתן "
יש בזה משהו למעט דבר אחד פשוט , בגירושים יש שני אנשים שלא הסתדרו, שאולי רבו, שאולי בגדו (מילה לא יפה ) , שמקנאים, אולי אפילו שונאים ועכשיו הם צריכים (וחייבים ) להסתדר בשביל הילדים.
האם זה קל לאנשים מתגרשים?
האם מתגרשים מסוגלים לראות את טובת הילד בלבד?
האם ה"מטענים" הקשים בין בני זוג בתהליך גרושים יביא לפתרון טוב ונוח בהכרח ?
בהורות משותפת אין את כל ה "מטענים " השלילים אשר מונעים קשר הולם לטובת הילדים,אין זאת ערבות כי אין מחלוקות אך בהחלט הסיכוי להסתדר עם אדם שלא רבת איתו והתגרשת ממנו טוב יותר.
זוהי הזדמנות !
אנו חושבים שהורים טובים הם אילה שאוהבים את הילד שלהם ודואגים לו גם אם אינם מקיימים אהבה רומנטית ביניהם , את מקום האהבה הרומנטית (שגם לה לעיתים יש תאריך תוקף ) תחליף ההבנה והערכה וכבוד הדדי.
הסכם הורות ,מה זה?
ודאי שמתם לב שאנו לא "מתלהבים" מבנק הזרע ולא מתלהבים מהסכמים בכלל,נגיד את זה באופן פשוט: 90% מהזמן תשקיעו בלמצוא את האדם המתאים ו 10% בלעשות הסכם ולא להפך !
עורכי דין מסוימים נדמים בעניינו כמי שיש בידיהם פטיש וחושבים שכל העולם הוא מסמר.
ובכל זאת ריכזנו כאן נושאים הבאים בחשבון בהסכם, מובן כי בהסכם טוב ניתן לערוך ולסכם גם מועדים אשר יושבים ומלבנים , מעיין "תחנות דיון" ובהחלט הדברים משתנים עם שינוי בצרכי הילד וביכולות הוריו ויש לדון על כך.
בהסכם באים לביטוי הנושאים הבאים :
שם הילד – על פי חוק השמות ילד אשר הוריו אינם נשואים נושא אוטומטית את שם משפחתה של אמו ועל אביו להסכים לנשיאת שמו באם מעוניינים ההורים שהילד ישא את שם האב. על כן, מסדירים ההורים בינהם מראש נקודה זו וקובעים את שמו של מי ישא הילד.
משמורת – ההורים קובעים במשמורתו של מי יהיה הילד, דהיינו מיהו ההורה אצלו מתגורר הילד. יצוין כי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ'ד – 1962 שני ההורים הינם אפוטרופסיו הטבעיים של הילד.
אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הילד, לחינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, וכן שמירת נכסיו ניהולם ופיתוחם. הורים החיים בנפרד זכאים להסכים בינהם מי יהיה האפוטרופוס ומי יחזיק בילד. המקובל בהסכמים מעין אלה הוא להשאיר את האפוטרופסות בידי שני ההורים ולקבוע מי יהיה ההורה המשמורן דהיינו ההורה עימו הילד מתגורר אשר הוא זה שמטבע הדברים נושא בעיקר נטל הגידול.
הסדרי ראיה – כיוון שהילד מתגורר בפועל אצל אחד ההורים, נהוג לקבוע מראש הסדרי ראיה של ההורה השני עם הילד. הסדרי הראיה נקבעים על פי צרכי הצדדים ואפשרותם בפועל להיפגש עם הילד בהתחשב באילוצים הנובעים מחיי היום יום.
כשהסדרי הראיה יוצרים מצב בו הילד נמצא זמן שווה פחות או יותר אצל כל אחד מההורים מדובר למעשה על משמורת משותפת. מחקרים הראו כי להסדר של משמורת משותפת ישנם היבטים שלילים וחיוביים וכי יש לבחון כל מקרה לגופו על מנת לאמוד את חוסנו הנפשי של הילד. אחד הגורמים החשובים ביותר ליציבותו הנפשית של הילד הינו מקום מגורים אחד קבוע, ועל כן הורים הבוחרים בהסדר של משמורת משותפת חייבים להקפיד על זמנים קבועים בהם הילד נמצא עם אחד ההורים וכן מחייב הדבר את ההורים להתגורר בסמיכות זה לזו.
מזונות – מזונות הילד כוללים את כלל ההוצאות בגין גידול הילד, החל במזונו ולבושו, עבור דרך שכר לימוד לגן ובית הספר, שיעורים פרטיים, חוגים, הוצאות רפואיות, צעצועים ומשחקים, וכלה בהוצאות מדור הכוללות את חלקו של הילד בשכר הדירה ובחשבונות השוטפים.
על פי הדין במקרה של ילדים יהודים, על האב לשאת בכל צרכי הילד עד גיל 6 שנים, ומגיל זה ועד גיל 15 על האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הקטין. 'צרכים הכרחיים' הוגדרו ע'י בית המשפט לענייני משפחה כמזון, ביגוד והנעלה, חלקם של הילדים בשכר הדירה ובהוצאות הבית, וצרכים הכרחיים מינימליים של הילד הספציפי כגון הוצאות רפואיות מיוחדות של אותו ילד. לגבי הוצאות שמעל המינימום ההכרחי המוגדר 'כצרכים הכרחיים', על האב והאם כאחד להשתתף בהם לפי מידת יכולתם. באשר לילדים מעל גיל 15 ועד גיל 18 – החיוב במזונותיהם חל שווה בשווה על שני ההורים. יצוין כי קיימת הנחה בדבר תלותם של ילדים בהוריהם מגיל 18 ועד סיום שירותם הצבאי, ועל כן מקובל כי משולמים מזונות לילדים עד לסיום שירותם הצבאי בשיעור של 1/3 אחד מסכום המזונות המלא.
יודגש כי כללים אלו חלים בין אם ההורים נשואים זה לזו ובין אם אינם נשואים זה לזו, והם ישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע את סכום המזונות הדרוש לילד במידה ותוגש תביעת מזונות.
אך כאשר עורכים ההורים הסכם ביניהם בנוגע למזונות הילד ביכולתם להתעלם מכללים אלו, ולקבוע הסדרים אחרים על פי הסכמתם, ובלבד שההסדר שיקבעו לא יפגע בזכות הילד למזונות.
הסכם בין הורים הקובע את מזונות הילדים תלוי בהחלטת ההורים בעניין משמורת הילדים. בהסכם לפיו האם היא ההורה המשמורן ולאב הסדרי ראיה, נהוג לקבוע את סכום המזונות שישולם ע'י האב לאם לצורך מזונות הילד כאשר סכום זה מורכב מסכום מוגדר הכולל את ההוצאות הקבועות של הילד כגון מזון, ביגוד, מדור, חינוך וכו´, ומסכום משתנה הכולל השתתפות בהוצאות רפואיות מיוחדות שאינן מכוסות ע'י הביטוח הרפואי, כגון טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים, שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנה, וכל הוצאה אחרת עליה יסכימו ביניהם ההורים.
כאשר ההסכם הינו משמורת משותפת או כאשר הסדרי הראיה מחלקים את הזמן בין ההורים באופן כמעט שיוויוני, ניתן אף לפתוח חשבון בנק משותף על שם הילד אליו יפקידו ההורים מדי חודש סכום מוסכם, וממנו ימשכו ההורים את ההוצאות השונות עבור הילד. במקרה כזה ניתן אף לקבוע כי סכומים עודפים יכנסו לחשבון חסכון ע"ש הילד, או ישמשו לכל מטרה מוסכמת אחרת. ניתן לקבוע כי שני ההורים יפקידו לחשבון הילד סכום שווה או שונה, או שהסכום שיופקד יהווה אחוז מסוים ממשכורתו של כל הורה. הסדר מסוג זה מצריך יחסי אמון פתוחים והדדים בין שני ההורים, ויכולת תקשור ואמפתיה גבוהה בין ההורים.
הסכמים מעין אלו יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה, אשר בוחן את הוראות ההסכם ואת הסכמות הצדדים, ומעניק להסכם תוקף של פסק-דין.
ההסכם בין ההורים לכשעצמו אינו חוסם את אפשרות הילד לתבוע מזונות מאביו או מאמו, אולם אם ההסכם אושר בבית המשפט, תהיה לכך בדרך כלל חשיבות.
הסכם מזונות ומשמורת ואף פסק דין למזונות ולמשמורת יכולים להשתנות כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות. כך למשל תוכל האם (כהורה משמורן) לתבוע הגדלת מזונות כאשר מחלה קשה של הילד הביאה לשינוי נסיבות והגדלת ההוצאות על הקטין, ואילו האב יוכל לתבוע הקטנת מזונות כאשר השתנו הנסיבות וכעת עליו לשלם למשל מזונות לילדים נוספים שנולדו לו והוא אינו עומד בכך מבחינה כלכלית, או כאשר כושר השתכרותו נפגע בצורה בלתי הפיכה. יחד עם זאת, יצוין כי בתי המשפט נוטים פחות לקבל תביעות של הקטנת מזונות מאשר תביעות להגדלתם עקב שינוי נסיבות מהותי.